מלאות 100 שנים להולדתו של נתן אלתרמן ובמלאות 40 שנים למותו, טורחת הוצאת הקיבוץ המאוחד על פרסומם מחדש של כל מדורי "הטור השביעי", ועל יוזמת ההוצאה נכיר לה טובה. תודה מיוחדת נתונה לדבורה גילולה על עריכתה ועל ביאוריה. עתה ראה אור הכרך הראשון בסדרה, המחזיק טורים שהתפרסמו בעיתון "דבר" מראשית חודש פברואר 1943 ועד לראשית מאי 1945, שהן השנתיים האחרונות למלחמת העולם השנייה. 

 

 פותח את הכרך "נקודת ארכימדס" - זה הטור שעוסק בתיאוריה הארכימדית ובפרקטיקה הנאצית - איך התכנסו "בני שטן" במינכן, במרתפי הבירה, "ובבקר אמר הגדול מכלם/ לרעיו מסביב: למלאכה, ידידים!/ העמדנו מנוף להפוך העולם/ ונקודת משענו - השסוי ביהודים".

זאת גם הנקודה שמרימה את הכרך כולו, שעניינו המרכזי, העובר כחוט השני, הוא העולם שעומד מנגד ונוהג כמנהגו: "...זה מתחיל מידיעה מנמקת בלי די/ מה ראוי להציל ואת מי לא כדאי,/ זה מתחיל מכאלה אשר מידם/ יבקש ביום הדין חלק-מה מן הדם..."

 

שבוע אחר כך הדפיס אלתרמן את "הגנרלים בשבי", שחיבר עם מפלתם של הגרמנים בקרב סטלינגרד שנמשך כחצי שנה, ואחריתו - בינואר 1943 - בישרה לעולם החופשי את היפוך הגלגל, לאחר שגם באל-עלמיין כבר הצליח הגנרל מונטגומרי לבלום את הגייסות הגרמנים בפיקודו של רומל, "שועל המדבר".

כך עקב המשורר-הפובליציסט בכל שבוע אחרי האירועים בארץ ובעולם, שרובם ככולם טבועים בחותם הדם של המלחמה והשואה, הפלצות והאדישות, המציאות מבחוץ שמתאכזרת ומתנכרת, והמציאות מבית על קוצר ידה.

את הכרך חותם הטור האלמותי - "הכותרת". אלתרמן מלווה במבטו המיומן את סדר הדפוס בעבודתו: "הוא שלף מתבה ה"א ויו"ד וגם טי"ת/ והוסיף והשלים וצרף:/ היטלר מת./ כלומר, איש הנודע בשם היטלר לכל,/ מן הפרק ירד בעולם./ זה הכל/ ...ומתוך העמוד,/ אפרורית, אפרורית,/ נצנצה הכותרת הזאת/ העברית./ ועליה אני מספר בפרוטרוט,/ כי נדמה לי/ שהיא תזכר לדורות..."

 

 האם נתן א., כחתימת ידו על "הטור השביעי", היה מגיע למעמדו הלאומי של נתן אלתרמן, אילו כתב את שיריו בלבד ולא כתב גם את טוריו? האם היה מה שהוא, במלוא תוקפו ותעצומותיו, רק עם "כוכבים בחוץ" ו"שמחת עניים", ובלי "מכל העמים" ו"אכן גם זה" ו"מכתב של מנחם מנדל" ו"נאום תשובה לרב חובל איטלקי" ו"אמא, כבר מותר לבכות?" ו"מגש הכסף"? 

  

 הטור השביעי: כרך ראשון, 1943-1945 נתן אלתרמן. הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2010