קיץ ועליצות, עיר ואור, שוק ושפע – בשירו הארוך, הדו-פרקי של אלתרמן 'יום השוק' נחגגים האושר והעושר, אושרו של האדם הפשוט שהעיר מרכיבה על חלון של קומה חמישית, ועושר צבעיו וטעמיו של המסחר. העושר והססגוניות משתקפים במרקם השיר, וחמישים ושלוש "כפיות אלתרמן" יומיות של קריאה בו, קטע אחר קטע, נדרשו לנו כדי להכיל את השפע האמנותי ולהבחין במרכיביו. יצא הגורל ובמהלך קריאתנו בשיר זה נכנסו הרחוב והשוק הישראליים לקיפאון, בגלל מגפת הקורונה, ובעזרת השיר התגעגענו. לפניכם רצף כפיות העיון ומבחר מהתגובות הפרשניות של הקוראים המשתתפים (בתוכ*ן כמה מסות בזעיר אנפין של אקי להב על יסודות אלתרמניים שפגשנו בדרך).