סלילה ובנייה של רחוב חדש נחווית בשירו זה של אלתרמן בעוצמות כבירות. היא מדומה להתגוששות ענקים, למעשה אהבים, ללידה, לעינויים, למלחמה, לכיבוש – וגם, בשורה ארוכה של רמזים עבים, להתגלות האל למשה בנקרת הצור ועל הר סיני. את השיר הארוך הזה, מן הנקראים-פחות ב'כוכבים בחוץ' ומן הארץ-ישראליים שבו, קראנו לאיטנו, עקב בצד אגודל ושורה אחר שורה, יום יום במשך כחודש וחצי במסגרת מבצע פייסבוק 'כפית אלתרמן ביום', ונתנו דעתנו לכל הברה. לפניכם רצף כפיות העיון שלי, ומבחר מהתגובות הפרשניות של הקוראים המשתתפים.