'מערומי האש', השיר הארוך ביותר ב'כוכבים בחוץ' (במספר השורות), מביא את החוויה הארצישראלית אל הקצה: אל האש החשופה של אדמת המדבר, הנאבקת בחמת רשפים באדם המנסה למצוא בה מים וחיים. זהו השיר המאיין, במפורש או בשתיקה, את כל עמודי התווך של האתוס של הספר: העלמה, השירים והדרך. בלב השיר מצוי משפט המפתח של האתוס הציוני האלתרמי: "באש נושק הפה אשר נקרע לקרוא לאדמה הזאת מולדת". במסגרת מבצע פייסבוק "כפית אלתרמן ביום" קראנו את השיר במקטעים זעירים, יום אחר יום, לאורך חודשיים וחצי של סתיו תשפ"א-2020, והצבענו על מגוון מסחרר של פלאי-פיוט המוכמנים בו. לפניכם רצף כפיות-העיון הגדושות, עם מבחר חלקי של תגובות המשתתפים.