בדברי הפרשנות של  ד"ר גלובינסקי בפורום של אתר אלתרמן (בקישור הזה) טמונות לא אחת  טענות משכנעות, אך המסקנות שהוא בונה עליהן מרחיקות לכת. ברשימה שחיברתי על פזמונו של אלתרמן "ילדי הֶפקר", למשל,  שמחתי להסתמך על אבחנותיו המשכנעות  המקשרות את השיר העוסק בנוער שוליים עברייני עם סוגיית "בן סורר ומורה" שדיניו נדונים בתורה, במשנה ובתלמוד. ואולם, לפעמים דברי הפרשנות  הנכוחים של ד"ר גלובינסקי נבלעים בתוך הערות פרשניות חד-משמעיות ונחרצות, שאינן עומדות במבחן ההיגיון הפשוט (common sense), אף אינן משַׁקפות את העוּבדות לאשורן.