מאמר זה עוסק בשיר ”עוג מלך הבשן" מתוך ספרו של המשורר נתן אלתרמן ”לילדים". לטענת נגה רובין קשהלקבוע שהשיר הוא אכן שיר ילדים או שיר המתאים לילדים, ואפילו לא טקסט המיועד לילדים ולמבוגרים כאחת.
לדעת רובין השיר פונה בעיקר לקהל מבוגרים ומעביר באופן מטפורי את תחושתו של אלתרמן באשר למקומו כיוצר מתבגר ואת חוסר הרלוונטיות שהוא חש לנוכח חילופי הדורות בתרבות העברית.