אהבת המת-החי, גיבור 'שמחת עניים', לרעייתו החיה מוצגת בשיר הזה בפן האפל והמטורף שלה: קנאות  המבקשת לגזור עליה בדידות ובידוד, עד להתאחדותה איתו בבוא היום. משא הקנאות שלו מוגש בשיר גועש – שתבניתו, המשתיתה געש זה, גם סדורה במבנה מקביל מוקפד של הבתים. בקריאתנו היומית, במסגרת "כפית אלתרמן ביום" בפייסבוק, ניסינו למצות את השיר העשיר לפרטי פרטיו, לצליליו וצלליו. לפניכם רצף העיונים בשיר כולו, עם מבחר מן התגובות הפרשניות המאירות של המשתתפים.