בין 31 שירי 'שמחת עניים', היחיד הרומז בשמו לשמה של הפואמה הוא 'שיר שמחת עיניים'. השיר מתמקד בעמידתה של הרעיה, אשת הבית, בלחץ הנפשי שמטיל האויב על העיר. עיון קפדני מאוד בשיר, שורה אחר שורה ומילה אחר מילה, חושף את המארג הצפוף של הצליל, המשמעות והתשתית המקראית בו. לפניכם רצף העיונים היומיים בשיר במסגרת 'כפית אלתרמן ביום'.