'הטיול ברוח' הוא השיר האמצעי ב'שמחת עניים'. דווקא שיר-ציר זה אינו אופייני כל כך ליצירה שמשני עבריו, אלא הוא משיב אל תוכה את רוחם של 'כוכבים בחוץ' ו'שירים על רעות הרוח', קבציו האחרים של אלתרמן מהתקופה. זהו שיר בשבחן של הרעות ושל הנוסטלגיה, המרככת את המעקשים לאחר מעשה. ועם זאת, כיאה לשיר מלב 'שמחת עניים', הוא מגשר על התהום הכאובה שבין החיים והמתים. במסגרת 'כפית אלתרמן ביום' בפייסבוק ובטלגרם קראנו את השיר באיטיות רבה, והתעכבנו על שלל אבני החן, בצליל ובדימוי ובהגות, הרוצפות אותו. כאן מרוכזים כל קטעי העיון שלי בשיר כסדרם, עם מבחר מהתגובות הפרשניות של המשתתפים.