'השבעה' נמצא בתוך רצף של שירי קריאה של מתי המלחמה, ובפרט 'המת החי' גיבור 'שמחת עניים', לעשות נקמות בהורגיהם. ייחודו של השיר הזה בין שכניו בצורתו המלוטשת כחדר-מראות. צורה וירטואוזית, יחידה במינה, שבקצבה הקבוע, בחריזתה המשלבת רצפי חרוזים זהים ארוכים זה בזה, ובתוכנה המתפלל להשבת גמול, כמוה כלחש השבעה עתיק. אך לצורה זו סגולות נוספות, המתגלות מתוך העמקה בשיר והשוואה קפדנית בין המקבילות הטמונות בו: היא מספקת מצע צורני מתאים להמחשת הרעיון של מידה כנגד מידה. עיון מעמיק חושף גם את תועפות המקורות היהודיים שהשיר מקיים איתם שיחה. את כל אלה עשינו מדי יום, במהלך סתיו תשפ"ה, במסגרת 'כפית אלתרמן ביום' בפייסבוק, בטלגרם ובמי-ווי. לפניכם רצף ערוך של כפיות העיון הללו, בלוויית מבחר תגובות פרשניות של המשתתפים.