'המחתרת' נמנה עם שירי הקריאה למלחמה ב'שמחת עניים', ואפשר להבינו כמתקיים בעיר הנצורה שבה מתקיימת עלילתה העיקרית של היצירה; אך למעט הרמזים לכך שלוחמי מחתרת אלה הם מתים העתידים להתעורר, עלילתה המסוימת של 'שמחת עניים' אינה מורגשת בו כל כך, והוא מתאים יותר כשיר על שאיפותיהם של לוחמי חירות בכלל. "האחים", הלוחמים המעונים והמתים, מחכים לאות, פרוסים בעומק האויב באופן על-טבעי, ואינם יודעים אם יזכו ליום החירות אך מקווים שלפחות יצחקו את לובן צחוקו "כעצמות שיירה בחול". בקריאתנו הקפדנית בשיר, בימי חורף תשפ"ה, במסגרת 'כפית אלתרמן ביום' בפייסבוק, בטלגרם ובמי-ווי, עמדנו על פרטי פרטיו, על מערכת הצלילים, הדימויים והארמזים, חשפנו את קשריו לשירת הנקמה והתקווה המקראית, והצגנו אותו בתבנית המראה את שלושת חלקיו הסימטריים ומאפשרת לחלץ את משמעות הדמיון והשוני ביניהם. לפניכם רצף ערוך של כפיות העיון הללו, בלוויית מבחר תגובות פרשניות של המשתתפים.