|
איך לאלתר מן: שמחת עניים על פי עוזי שביט - צור ארליך
קשה להגזים בחשיבותה של סדרת-השירים 'שמחת עניים'. אם אמרתם שזו הנישאת בפסגות השירה העברית, נגעתם רק בחלק מהעניין. שכן 'שמחת עניים' של נתן אלתרמן, אותה יצירה חידתית אך צלולה כבדולח, מוזרה אך כאילו תמיד היתה פה, משתמעת לפנים רבות אך נוקבת לאין מפלט, "חֲלוּמה כַּנָּקָם וכואבת כַּגוף וצחה ככבשת הרש" (כפי שמתוארת שמחת העניים עצמה בשיר הפותח) – היא היצירה שיותר מכל יצירה אחרת אפשר לתארה כטקסט המגדיר והמייצג, אם לא המכונן, של המצב היהודי המודרני ושל התרבות הישראלית הציונית.
חזור |