האם מישהו יודע מדוע יש שתי גרסאות לשיר [מילים]?

איני יודע את התשובה לשאלתך, אך הייתי בעצמי רוצה לדעת באיזה שנה התפרסם שיר זה?

מישהו?

גם אני לא יודע את התשובה המדוייקת.
הפזמון הזה נכלל בספר "פזמונים ושירי זמר ב'" בחלק הנקרא "פזמונים מכל השנים". פרופ' מנחם דורמן אשר ליקט במשך שנים את הפזמונים כתב בהקדמה לספר כי בחלק הזה ("פזמונים מכל השנים") קובצו השירים שנתחברו לעת מצוא מחוץ לבימות הקבועות שלהן כתב אלתרמן. לא אחת נענה אלתרמן לבקשתם של מתיתיהו רוזין או של יוסף גולנד וכתב עבורם פזמונים להופעותיהם באחת מבתי הקפה של תל-אביב.

אלתרמן עסק באיסוף שיריו הליריים ובשירי הטור השביעי, אך לא טרח מעולם לאסוף את הפזמונים ושירי הזמר שלו, ולשם כינוסם לקובץ נסתייע דורמן לעיתים ברשימות פרטיות שנשתמרו אצל אנשים.
לפי ההסבר הזה, באמת קשה לדעת את זמן חיבורו של פזמון זה, וניתן לשער אולי למה יש יותר מגרסה אחת.

לשאלתי אודות הגרסאות השונות לפזמון, ענה לי חוקר הזמר העברי דן אלמגור כך:

להרבה שירים של אלתרמן יש כמה גירסות. הוא עצמו לא שמר את הטכסטים, והם התגלגלו בין הקברטים והתיאטרונים השונים, ובכל מקום ניסו להוסיף, לקצר, ל"תקרן", ל"עדכן". לא תמיד ברשותו.

כשחיפשו עמיקם גורביץ ומנחם דורמן והאחרים את הטכסטים, כדי להוציא לאור את פזמוניו, נתקלו בהרבה נוסחאות. כמה מהן היו רשומות באותיות לועזיות, בכתיב פולני או גרמני, והיה צריך לנחש ולהעתיק אותן שוב לעברית. היו זמרים וזמרות שהרגישו עצמן/ם חפשיים "לתקן את אלתרמן" או לערוך אותו. וגם במאים ועורכי-תכניות עשו בשירים לא פעם כרצונם.

* * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * *

לשאלתי בדבר תאריך הפרסום של השיר ענה לי חוקר הזמר העברי אליהו הכהן כך:

"צריך לצלצל פעמיים" הושמע לראשונה בינואר 1939 על בימת תיאטרון "כל הרוחות" מפי ברונקה זלצמן

דוד, עבודה נפלאה אתה עושה.
ישר כוח, כל הכבוד, ותודה רבה!!

מדוע, בשיר "צריך לצלצל פעמיים", בחר אלתרמן בכתובת "רחוב הגליל מס' 2"?

שלום גדעון,
רחוב הגליל של אז הוא רחוב מאפו של היום ומספר 2 נמצא במקום שרחוב מאפו נפגש עם רחוב הירקון, משם אפשר לשמוע את נהמת הים.

למה אתה שואל?

(מי שלא מכיר, מוזמן לקרוא את המאמר של גדעון עפרת באתר זה "אלתרמן והאמנות הסמויה מן העין")

שלום דוד,

את תשובתי תקרא במאמר שפרסמתי זה הרגע ב"המחסן של גדעון עפרת". בכל מקרה, תודה על תגובתך.

נכנסתי ל"מחסן" וקראתי בעיון את המאמר. ניסיון מעניין למצוא חיבור בין העולמות של שני היוצרים האלה - זריצקי ואלתרמן.
למען הדיוק, נתן אלתרמן ורחל מרכוס, התגוררו לאחר נישואיהם ברחוב הגליל מספר 9, יחד עם אברהם שלונסקי ויעקב הורביץ (ראה בביוגרפיה שכתב דן לאור, עמ' 153).
לא הייתי פוסל את האפשרות שמספר 2 נבחר כי הוא... מתחרז טוב עם ערביים :)

ומכיוון שכבר נכנסתי ל"מחסן", קראתי באותה הזדמנות את "כשבאמנות הייתה נשמה" על אליעזר רוזנפלד. מאוד מעניין ומומלץ!

שלום
אני נוטה להצעתו של גוטרזון (שיקולי חריזה).
ההשערה מתחזקת לאור העובדה שבגירסה האחרת הכתובת נשמטת ובמקומה חוזרת השורה "צריך לצלצל פעמיים".

אָמַרְתִּי: "כְּתָבְתִּי הִיא עֲדַיִן
כְּקֹדֶם, תִּגַּשׁ לִפְעָמִים.
צָרִיךְ לְצַלְצֵל פַּעֲמַיִם
קוֹמָה רִאשׁוֹנָה מִיָּמִין..."

סיבה נוספת לשינוי היא אולי כי לפי "עלילת" השיר הנמען יודע היטב את הכתובת ואין צורך להזכיר לו.

זאת לפי התיבה "כקודם", או "דבר לא צריך לחדש", ה"כמעט פגישה" הקודמת, וכו'.
ברור שהוא היה בן בית במקום.

נ"ב: גם אני קראתי את המאמר החדש. באמת מומלץ.

תודה לכולם
היה מאלף

הודעה שנמחקה

הודעה שנמחקה