כיאה לאתר ולפורום, אמנע להלן ככל הניתן מפוליטיקה ואתייחס רק לשמותיהם של שני דוברים אותם בחר אלתרמן "לקודד" וסודם לא פוענח כבר למעלה מחמישים שנה.
אדון במאמר שפרסם אלתרמן במעריב בינואר 1970 בשם: "מזכ"ל חדש, יעדים חדשים..." . המאמר נמצא כאן באתר עם כמה טעויות OCR. ניתן לקרוא את המאמר בעיתון עצמו באתר העיתונות ההיסטורית. המאמר דן בנושא עתיד הגדה המערבית שנכבשה שלוש שנים לפני כן במלחמת ששת הימים. מוצגות שתי דעות, דעת השמאל - לייסד שם את מדינת פלסטין ודעת הימין - ליישב את השטחים הפנויים ביהודים ולספח את הגדה לארץ ישראל.
את שתי הדעות מייצגים שניים המכונים בשמות קוד. את דעת הימין מייצג "סנדלפון" ואת דעת השמאל מייצג "צעיר רודם". למיטב ידיעתי עד היום לא ניסה איש לפענח למי הכוונה בשמות קוד אלו. ובכן "ארים את הכפפה" 54 שנים לאחר שנכתב המאמר.
אקדים ואומר מיד שמטרת הכנסת שמות קוד לדוברים במאמר, נועדה לדעתי למשוך את תשומת לבו של דוד בן גוריון (אז עדיין במפלגת רפ"י) בן בריתו של אלתרמן מתקופת "הפרשה", לעיון עמוק במאמר עצמו ולמחשבה מחודשת לגבי אפשרות התקרבות לדעותיו של אלתרמן.
נתחיל בפענוח הקוד "צעיר רודם". זה היה קל מאד לבן גוריון איש התנ"ך (וגם לי, דרך אגב, כי עסקתי בכך בעבר בפענוח המשפט: "בית אבן רודם" שבשירו של אלתרמן "בית ישן ויונים").
בספר תהילים מופיע הפסוק: "שָׁם בִּנְיָמִין צָעִיר רֹודֵם, שָׂרֵי יְהוּדָה רִגְמָתָם, שָׂרֵי זְבֻלוּן, שָׂרֵי נַפְתָּלִי". הכוונה היא, ששבט בנימין הצעיר שבאחים היה רודה ושולט על כל שאר השבטים בתקופת שאול המלך שהיה משבט בנימין. לענייננו: "צעיר רודם" הכוונה ל"בנימין". איזה בנימין עכשווי ב 1970 מביע דעות שמאל לייסד מדינה פלסטינית בגדה המערבית? נראה עוד מעט.
נמשיך לפענוח שם הקוד "סנדלפון". נניח שבן גוריון לא ידע בידע אישי מיהו סנדלפון. אם נלך בעקבות איש אשכולות כמוהו, הוא יפתח את האנציקלופדיה היהודית שאולי אפילו הייתה בספרייתו העשירה. מדובר באנציקלופדיה בשפה האנגלית לנושאי יהדות ועם ישראל שיצאה לאור בשנים 1901–1906. עד היום היא אחד המקורות המקיפים ביותר למידע בנושאי יהדות ותולדות עם ישראל. שם באנציקלופדיה, בסוף הערך "סנדלפון", בתרגום חופשי מאנגלית מופיע כך: "רבי משה קורדובירו אומר כי סנדלפון הוא אליהו הנביא (היכלות פי"ד)". אם כך "סנדלפון" הוא שם קוד ל"אליהו". איזה אליהו עכשווי ב 1970 מביע דעות ימין לספח את הגדה המערבית ל"ארץ ישראל השלמה"? גם כאן נראה עוד מעט.
לא אלאה אתכם בתהליך הפענוח ואגש ישר לפתרון המוצע. אלתרמן בחר בשני אישים המוכרים היטב לבן גוריון, שכל אחד מהם, בדומה לאלתרמן עצמו, עבר במהלך שנות חייו ובהתאם למציאות כפי שהוא ראה אותה – "מהפך". האחד הפך מאיש שמאל לאיש ימין ומייצג את הימין במאמר, כי הגיע לשם מתוך בחירה והשני הפך מאיש ימין לאיש שמאל ומייצג את השמאל במאמר, מאותה סיבה.
אציג עכשיו את שני האישים הדגולים כל אחד כשלעצמו, בהצגה של קורות חייהם בקצרה מתוך ויקיפדיה ומקורות אחרים. שני האישים הם אליהו בן חור שעבר במהלך חייו מהשמאל לימין והשני בנימין אליאב שעבר במהלך חייו מהימין לשמאל.
נתחיל באליהו בן חור:
בן חור הצטרף לארגון ההגנה כנער. ב-1928 עבר קורס סגנים (המקביל לקורס מפקדי כיתות בתקופות מאוחרות יותר), וב-1930 הקים את סניף ההגנה בשכונת בורוכוב. בתקופת מאורעות תרצ"ו - תרצ"ז שינה בן חור את תכניות ההדרכה של ההגנה, תוך דגש על ניצול הלילה ליציאה מתחומי היישובים - "היציאה מן הגדר" בלשון התקופה - ולתקיפת הערבים בשטח הפתוח ואף ביישוביהם. ב-1936 הקים יחד עם יצחק שדה את "הנודדת" של קריית ענבים. אחר-כך מונה סגן מפקד פלוגות השדה (הפו"ש), בהמשך נתמנה למפקד פלוגות השדה. בהמשך מלחמת העצמאות, עם כינון צה"ל, שימש בן חור כראש אגף ההדרכה במטכ"ל. כאשר חלק בן חור על ראש הממשלה ושר-הביטחון דוד בן-גוריון, בשאלות ניהול המלחמה ועיצוב צה"ל, העדיף לוותר על דרגת האלוף ועל מעמדו בצמרת הביטחונית, הוריד עצמו לדרגת טוראי ובחודשי המלחמה האחרונים נלחם כנהג זחל"מ במסגרת חטיבת גבעתי. לימים, הכיר בן-גוריון בגדולתו של אליהו בן-חור, והחזיר לו את דרגות האלוף. בעת מלחמת ששת הימים הקים בן חור, לפי פניית הרמטכ"ל יצחק רבין, יחידת מתנדבים לעזרת יישובי הספר. לאחר מלחמת ששת הימים היה ממייסדי התנועה למען ארץ ישראל השלמה עם אנשי צבא נוספים. ספר זכרונותיו של אליהו בן חור "לצאת את הגדר, זכרונות איש מגן" שראה אור בערוב ימיו, הוא אוטוביוגרפיה בה פרס האלוף בן-חור את קורותיו בשנות העשרים והשלושים, ובהן סיפור בניינו של הכוח הצבאי העברי בארץ-ישראל.
נעבור לבנימין אליאב:
ב-1927, עלה ארצה כדי לעבוד כמה חודשים בקבוצת "מנורה", של תנועת בית"ר לטביה. בשנים 1935-1932 היה פעיל בתנועת הצה"ר ובית"ר באירופה, כמזכיר כללי של שלטון בית"ר בפריז. בין השאר עסק בעבודה עיתונאית וספרותית, לרבות עריכת כתבי זאב ז'בוטינסקי בעברית. הוא היה פעיל בתנועה הרוויזיוניסטית, במוסדותיה המרכזיים, בעריכת ביטאוניה וכו'. שנים אחדות היה חבר בתנועת האצ"ל ונעצר ונכלא על ידי הבריטים שלוש פעמים – בכלא עכו ובמחנה המעצר בלטרון – בגלל נאומיו ומאמריו, שקראו לבריטים לצאת מארץ ישראל. אחרי מותו של זאב ז'בוטינסקי החל בנימין אליאב לפעול להתקרבות בין התנועה הרוויזיוניסטית לתנועת העבודה. לאחר שהתאכזב, חצה את הקווים ועבר למפא"י. אחרי קום המדינה נפגש לשיחה עם דוד בן־גוריון במטה צה"ל ברמת־גן, ובן־גוריון שהתרשם מאישיותו הזמינו לפעול בשרות המדינה. בשנות החמישים הצטרף לשירות הדיפלומטי של משרד החוץ וכיהן כקונסול ונספח תרבות בשגרירות ישראל בבואנוס איירס וכקונסול כללי בניו יורק. החל מתקופה זו התמסר לניהול המערכה הציבורית במערב למען יהודי ברית המועצות וגייס למטרה זו אנשי רוח ידועי-שם וראשי מפלגות קומוניסטיות באירופה ובאמריקה הלטינית. לאחר מלחמת ששת הימים הביע דעות שמאל מובהקות בעניין השטחים שנכבשו. להלן ציטוט ממאמרו בעתון דבר: "אני מצטרף, כמעט ללא שיור, להשקפת היסוד של לובה אליאב, להשקפה, שערביי ישראל התגבשו לעם מיוחד בעל הכרה לאומית משלו. כיון שהם מכנים את עצמם פלשתינאים, עלינו לכבד שם זה ולחדול להתפלפל על משמעותו בהיסטוריה". ב 1990 הוצא לאור ספרו: "זיכרונות מן הימין".
ללא ספק ראויים אישים אלה לייצג את דעת הימין (אליהו בן חור, סנדלפון) ואת דעת השמאל (בנימין אליאב, צעיר רודם) במאמרו של אלתרמן.
|