(גם רש"י הזכיר את אביו יצחק מיד בתחילת פירושו לתורה) הרי ששני השירים הראשונים מתוך "כוכבים בחוץ" - "עוד חוזר הניגון" ו"פגישה לאין קץ" קשורים באביו של נתן אלתרמן הלא הוא יצחק אלתרמן. יצחק אלתרמן היה למיטב ידיעתי חולה בסרטן גרון כאשר נכתב הספר כוכבים בחוץ והא נפטר בתחילת 39 מספר חודשים אחרי יציאת הספר לאור. יצחק אלתרמן זנח את ה"נגון" הלימודי החסידי (הנגון שזנחת לשוא) אם כי ציין שהוא חסר לילדי ישראל, לימד ילדי גן (שאת לעולליך שקדים וצמוקים) במסגרת "חדר מתוקן" (שיאפיל כחדר). לשאלתי: יצחק אלתרמן העריץ את ביאליק (ולא פעם סגדת אפיים) ואת שירתו (לחורשה ירוקה ואשה בצחוקה - וכל המחבואים בחורשה הירוקה נתמלאו ששונה, צליל קולה וצחוקה - האשה הנכריה מתוך לא ידע איש מי היא של ביאליק). ברור שלא סתם נבחר הציטוט דווקא משיר זה... האם למישהו מחברי הפורום יש רעיון לגבי "צמרת גשומת עפעפיים" ושירת ביאליק? (לא שזה כל מה שנותר להבין בשירים הנ"ל אבל בכל זאת) |