| : |
|
נוצר ע"י על 21 נוב 2015 17:20
גם ההסתמכות על "אותן" לא מוכיחה כלום בעניין זה.
המשנה והתלמוד מרבים בעירבוב המינים בצורה כזאת. ביחוד זה נפוץ בכינויים של חכמים ותלמידי חכמים.
כגון: ".. אמרו לו תלמידיו [של ר"ע, ב.מ.]: רבי מנין לך?
אמר להן: הלכה למשה מסיני, נתיישבה
דעתו."
אין כאן טעות.
|
| שם משתמש: |
|
|
|
| קוד אבטחה: |
|
|
|
| נושא: |
|
RE: שיר העמק - שאלה בקשר לשורה מסוימת |
|
| הודעה: |
|
|
|
|
|
|
| סקור נושא |  | |
רון ביד ועט בלב
 |
| 07 דצמ 2015 10:33 |
|
ואחרון חביב (בינתים), לסעיף 2 של משה לעיל:
טעות גדולה בידך, משה.
שווי המשקל שאתה מבקש מושג דוקא ע"י שינוי המשקל. שילוב של שני הבניינים באותה פראזה.
תבורך (בנין פּוּעל) ותתהלל (בנין התפעל).
בחינת רגל אחת על הקרקע ואחת באויר.
כל מי שאזניו בצדי גולגלתו יחוש כי "תבורך ארצי ותהולל" לוקה בשיווי משקלו.
כנ"ל גם האפשרות השניה: תתברך ארצי ותתהלל".
מצד שני, עמדה בפני אלתרמן האפשרות של השילוב הבא: "תתברך ארצי ותהולל".
אפשרות זאת אומנם התברכה בשווי משקל, אך ללא ספק נחותה מבחינות אחרות.
סוף דבר, בחירתו היתה האידיאלית: "תבורך ארצי ותתהלל, מבית אלפא עד נהלל" |
|
|
|
|
רון בלב ועט ביד
|
| 21 נוב 2015 17:20 |
|
גם ההסתמכות על "אותן" לא מוכיחה כלום בעניין זה.
המשנה והתלמוד מרבים בעירבוב המינים בצורה כזאת. ביחוד זה נפוץ בכינויים של חכמים ותלמידי חכמים.
כגון: ".. אמרו לו תלמידיו [של ר"ע, ב.מ.]: רבי מנין לך?
אמר להן: הלכה למשה מסיני, נתיישבה
דעתו."
אין כאן טעות.
|
|
|
|
|
בן משה
|
| 06 ספט 2015 12:25 |
|
שדת בשיד, בשי"ן שמאלית, איננו בשום פנים טעות.
התפשטות הסמ"ך שתפסה לאט לאט את מקומה של השי"ן השמאלית, היא מאוחרת יחסית, ומיחסים אותה להשפעה פרסית.
וראה עמק השידים (בראשית, י"ד) , הלא הוא שמה של בקעת ים המלח בה נערך הקרב בין כדרלעומר והמלכים, לבין 5 מלכי בקעת סדום. |
|
|
|
|
משה
|
| 05 ספט 2015 10:30 |
|
בהנחה שבגרסה המקורית של השיר היפה הזה נכתב "תתהלל", מסתבר כי גם משורר עילאי כמו נתן אלתרמן עלול לשגות. לפי עניות דעתי, נכון היה לכתוב "תהולל", לכל הפחות בשל הטעמים הבאים:
1. לביטוי "תתהלל" משמעות שלילית, על פי הביטוי התנ"כי "אל יתהלל חוגר כמפתח". מתהלל הוא זה המתפאר ומתנשא, באמרו "ראו עד כמה אני חכם, יפה, חזק וכדומה". המתהללת היא איפוא זו המהללת את עצמה. הביטוי "תהולל", לעומתו, מצביע על זו שאחרים יהללוה, ולא היא עצמה. והרי לכך התכוון המשורר.
2. אם "תתהלל", כי אז לא "תבורך ארצי ותתהלל" אלא "תתברך ארצי ותתהלל". על המשורר להקפיד על משקל נכון וגם על שיווי המשקל: אם בחלק הראשון של המשפט הוא נוקט לשון פועל (ו"ו שרוקה), במילה "תבורך", עליו להמשיך ולנקוט לשון זו גם בחלק השני של המשפט, אך כאן עבר המשורר, לדעתי בטעות, ללשון התפעל.
אינני מתעלם מהשימוש בביטוי "תתהלל" בשירי קודש, כמו "תתהלל" בשיר "אשת חיל מי ימצא" או באמירת קדיש שהוזכרה כאן ע"י אחד המשתתפים, אך שיבושי הלשון העברית אינם חזיון נדיר בשירת הקודש ואפילו בתורה, לצערנו. דוגמה אחת מצאנו בפרשת השבוע הזה, פרשת "כי תבוא", שבה נכתב (דברים כ"ז, ב'": "...והקימות לך אבנים גדולות ושדת אותם בשיד". לא נעסוק בשאלה מדוע "שדת" ו"שיד" נכתבו בשי"ן שמאלית ולא בסמ"ך, אם הכוונה היא לסיד המוכר לנו. נציג רק את הביטוי "אותם" כשהכוונה לאבנים, שהן תמיד לשון נקבה, כפי שבאותו פסוק עצמו נאמר "אבנים גדולות" וגם בפסוק הבא נכתב "וכתבת עליהן".
נתן אלתרמן המנוח, שאין חולק על היותו משורר דגול, נמצא איפוא בחברה טובה, ראיה לכך שאדם לטעות נולד.
|
|
|
|
|
יוסי גלובינסקי
|
| 03 אפר 2012 12:16 |
|
בכל אופן, החריזה תהולל עם נהלל פחות מצלצלת יפה מאשר תתהלל ונהלל.
אודה לך מאד אם תוכל לסרוק את עמוד 84 ולשלוח לי במייל dr.glovinsky@gmail.com
חג שמח לך ולכל המשתתפים בפורום |
|
|
|
|
דוד שטנר
|
| 30 מרץ 2012 18:46 |
|
| בפעם הראשונה ששיר זה הופיע בספר, היה זה ככל הנראה בקובץ "שירי ארץ ישראל" שערך ד"ר יעקב שנברג ויצא בהטצאת יודישער פערלאג, ברלין 1935. שם בעמוד 84 כתוב "תהולל". אגב: השירים הם ללא שמות בכותרות השירים. בתוכן הספר כתוב השם של שיר זה "באה מנוחה", כמו של יתר השירים ש"שמם" ניתן להם על ידי לקיחת המילים הראשונות. |
|
|
|
|
תמר
|
| 18 מרץ 2012 08:57 |
|
ליוסי תודה, אכן התשובה מוחלטת ונהדרת וגם האירה את האוצר המדהים שיש באתר הזה.
בהקשר של הדיון שהיה פה, ובכלל, היה ממש מרגש לצפות שוב בקליפ. |
|
|
|
|
יוסי גלובינסקי
|
| 18 מרץ 2012 01:09 |
|
שלום תמר
נזכרתי שלשאלה ששאלת ישנה תשובה מוחלטת:
הכנסי כאן באתר ב"מדיה" ואחר כך "סרטים מיו טיוב" ושם בעמוד 2 תמצאי את שיר העמק בביצוע הבכורה שלו על ידי המלחין בעצמו - דניאל סמבורסקי בשנת 1935. במפורש הוא שר: "תבורך ארצי ותתהלל". |
|
|
|
|
תמר
|
| 16 מרץ 2012 10:43 |
|
| בדקתי היום בספר "צריך לצלצל פעמיים", שיש לי, ושם המילה (כמובן) "תתהלל". |
|
|
|
|
תמר
|
| 15 מרץ 2012 10:00 |
|
| תודה רבה, נהדר |
|
|
|
|
יוסי גלובינסקי
|
| 15 מרץ 2012 01:15 |
|
ייתכן שהמקור ב"קדיש":
יִתְבָּרַךְ. וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמַם וְיִתְנַשֵּׂא וְיִתְהַדָּר וְיִתְעַלֶּה וְיִתְהַלל |
|
|
|
|
תמר
|
| 14 מרץ 2012 19:20 |
|
| תודה, זה מתיישב עם מה שאני מרגישה, בקשר לשיר ובקשר לעברית. |
|
|
|
|
אקי
|
| 14 מרץ 2012 18:16 |
|
סתם השערה:
מזכרוני, המקור הוא "תתהלל". הרבה שנים, עוד כילד, אני זוכר את המילה היפה הזאת, המהדהדת עם הביטוי התנ"כי "אשה יראת ה' היא תתהלל"
הימים חולפים, שנה עוברת, ולפתע נכנס לי לפוקוס ה"תהולל" הזאת (המהדהדת עם "תקולל" לא עלינו), ממש כמו שהתחלנו עם ה"מֵגיע" (מי"ם צרוייה) במקום "מַגִּיע"
אומנם כאן בשיר העמק, יש בכל זאת איזו הצדקה, כי הבניין "פּוּעל" של "תבורך" פרש את השפעתו גם על ה"התפעל" של "תתהלל" והפך גם אותה ברבות השנים לתהולל (בנין פּוּעל).
בדומה למה שאירע לביטוי "לא יאמן כי יסופר" שהפך ל "לא יאומן כי יסופר"
ועל כך (או לא על כך) כבר נאמר: "אבנים שחקו מים" |
|
|
|
|
תמר
|
| 14 מרץ 2012 15:50 |
|
בביצועים שונים של השיר יש שתי גרסאות:
"תבורך ארצי ותתהלל"
לעומת
"תבורך ארצי ותהולל".
לי נראה שהגרסה הראשונה היא המקורית והנכונה, ומה תשובתכם? |
|
|
|
|
|
|
|
|