שם משתמש: |
|
|
|
קוד אבטחה: |
|
|
|
נושא: |
|
RE: חידת הבוגד בשיר 'דרך נתיבה' |
|
הודעה: |
|
|
|
|
|
סקור נושא | |
אדולף גומן
|
05 אוק 2016 22:37 |
|
"ואמות ואמשיך ללכת" נתן אלתרמן. "בדרך הגדולה" שוב אלתרמן חד חידות. אנסה להציע את גרסתי לפתרון הבעייה. ברור שעלילת השיר מקורה באיזה שהוא אירוע ריאלי (יש די סימנים מוחשים לכך – שוד, מדבר, אחים). אבל אלתרמן לדעתי לא עוסק באירוע עצמו, אלא בשאלות מוסריות כלליות. לכן הוא לא טורח לספר לנו איך נפל בדרך האח השני. ובכן, - למה פתאום נזכרת אפשרות של בגידה? - במי או במה עלול מישהו לבגוד? - למה האחים שרים על אפשרות הבגידה בגוף שלישי – "הם"? למה עד שאח אחד נפל שדוד הם שרו על שני רעים ולא על שני אחים, וגם הדובר בשיר עושה כך? נתן אלתרמן כתב את השיר בימי מלחמת העולם השנייה [1]. כבר בפואמה הנפלאה שלו "שמחת עניים" (1940) הוא העלה את שאלת הבגידה והקדיש לה פרק שלם של היצירה, שם בדק את העניין לעומק. הוא שׂם לו למטרה לעודד את כל אנשי היישוב לקום למאבק נגד הצבא הגרמני המתקרב לפלשתינה, גם אם הסוף יהיה קרוב לוודאי טרגי: מי שלא יקום ומי שיברח משדה הקרב שניהם ייחשבו כבוגדים בעם, בעצם קיומו. גם המוות הכמעט ודאי לא יכול להוות הצדקה לבריחה מהמאבק, לבגידה בייעוד, במטרה נשגבת. וכך כתב: אָב נוֹרָא וְנוֹצֵר וְלַמָּוֶת קוֹצֵר, לְשִׂמְחָה וּלְשָׂשׂוֹן יֻלַּדְנוּ ! מִן הָעִיר הַמֻּדְבֶּרֶת חָצֵר, חָצֵר, לְשִׂמְחָה וּלְשָׂשׂוֹן, אָב נוֹרָא וְנוֹצֵר, תַּעֲלֶה רִנָּתֵנוּ – אָבַדְנוּ ! רְנָנָה, הוֹי כִּי לֵיל פָּנָה, וּלְגִילַת אֲבַדּוֹן עָלָה שַׁחַר. הוֹי כִּי לֵיל פָּנָה, הוֹי גִּילָה נוֹשָׁנָה, הָאַחִים ! אוּלַי פַּעַם לְאֶלֶף שָׁנָה יֵשׁ לְמוֹתֵנוּ שַׁחַר. ("שמחת עניים" פרק 7.3 "נוֹפֶלֶת הָעִיר") יש מקרים שרק מי שבגד יכול לשרוד. שני האחים יוצאים לדרך בהכרה מוחלטת כי לא יגיעו לסוף הדרך בחיים. רַק הַמֵּת בָּךְ, דֶּרֶךְ, דֶּרֶךְ, לֹא יָשׁוּב מִמֵּךְ בּוֹגֵד. ואף אחד מהם לא בגד, שניהם נפלו בה. וכשהם שואלים בשירם בגוף שלישי "מי מהם יבגוד" הם חושבים כנראה לא על עצמם (אפילו מקברו האח הראשון מצווה לאחיו: "לך!"), אלא על אנשים אחרים שייצאו בעקבותיהם. גם את הטבע, את הרוח מגייס אלתרמן כדי לאמת את צדק טענתו כי לא רק לשני האחים האלה, אלא לכולם טוֹב הוּא מוֹת הַמֵּת בַּדֶּרֶךְ מִשּׁוּבוֹ שֶׁל הַבּוֹגֵד. השימוש במילה "רעים" בתחילת השיר מדגיש כנראה חשיבותה של דביקות שלהם במטרה אחת, ורק אחרי מות הראשון מתייחסים לעובדה כי הם היו אחים. בשנת 1986 בעיר צ'רנוביל באוקראינה קרה אסון: בזמן הניסוי הלא זהיר התפוצץ כור גרעיני. מאות אנשים נספו אחרי הפיצוץ, הנזק לטבע, לכלכלה, לבריאות אנשים היה עצום. אבל מה שהתרחש במציאות היה כמשחק ילדים בהשוואה למה שהיה עתיד לקרות אילמלא התנדבו שלושה אנשי הצוות לרדת לתוך אלמוות של מיכל המים שמתחת לכור הניתך, לחפש בגישושים את הברז שפתיחתו תאפשר לרוקן את המיכל ולמנוע פיצוץ אדיר של כל כורי התחנה. השלושה ידעו שהם הולכים למות, והם לא בגדו באנשות כולה. נ.ב. התרגום של השיר "דרך דרך נתיבה" לשפה הרוסית נמצא באתר שלי www.stihil.net בקובץ "נתן אלתרמן. חגיגת קיץ" לצד 170 שירים אחרים של אלתרמן. [1] עיתון "הארץ" http://www.haaretz.co.il/misc/1.928294
|
|
|
|
|
דוד גוטרזון - מנהל האתר
|
25 ספט 2016 06:34 |
|
רמה זוטא מאתר זמרשת ביקשה שאעלה את שאלתה בנוגע לשיר 'דרך נתיבה': באחד מכינוסי 'זמרשת', שהוקדש לשירתו המזומרת של אלתרמן, זימרנו - לקול הגיטרה של נגה אשד - את שירו 'דרך נתיבה', הפותח בשורות 'יצאו, יצאו לדרך בחוריים / יצאו עזי כתפיים וחזה / ובעת שאתם, שאתם את הרגליים / נשאו אתם שי זמר שכזה: / דרך, דרך נתיבה / [...] נחשי את לי הדרך / המרחק אתה הגד / שני רעים יצאו לדרך / מי מהם ישוב בוגד'. שיר נפלא, ונגה אשד שאלה את הקהל אולי מישהו יודע מהן הנסיבות שאלתרמן כתב בהן את השיר. איש לא הרים אצבע, וגם אני הקטנה, שיודעת משהו על כתיבתו, לא הצלחתי לזכור איזשהו מאורע הקשור בשיר. במהלך השיר והמסע נפל תחילה הבחור הראשון ונראה שהשני בגד, אך אם קוראים את כל הבתים - מתברר שגם השני, כביכול 'הבוגד', נפל: 'ועת נפל שני מבין השניים', והוא מסיים: 'רק המת בך, דרך, דרך,/ לא ישוב ממך בוגד'. האם זו מטאפורה, האם כלל לא היה אירוע ספציפי? חידה היא - התוכלו לפתור אותה? |
|
|
|
|
|
|
|
|