| : |
|
נוצר ע"י על 02 ספט 2020 23:25
הסאבטקסט של ליל חניה – איזכורים מהמקרא והמדרשים על הקרבות עם הפלישתים והמצרים ופולשים אחרים
לבית 1
הוא קם – אלעזר בן אחוחי מגיבורי דוד מכה בפלישתים
ספר שמואל ב פרק כג
(ט) וְאַחֲרָיו אֶלְעָזָר בֶּן דֹּדוֹ בֶּן אֲחֹחִי בִּשְׁלשָׁה הַגִּבֹּרִים עִם דָּוִד בְּחָרְפָם בַּפְּלִשְׁתִּים נֶאֶסְפוּ שָׁם לַמִּלְחָמָה וַיַּעֲלוּ אִישׁ יִשְׂרָאֵל: (י) הוּא קָם וַיַּךְ בַּפְּלִשְׁתִּים עַד כִּי יָגְעָה יָדוֹ וַתִּדְבַּק יָדוֹ אֶל הַחֶרֶב וַיַּעַשׂ יְדֹוָד תְּשׁוּעָה גְדוֹלָה בַּיּוֹם הַהוּא וְהָעָם יָשֻׁבוּ אַחֲרָיו אַךְ לְפַשֵּׁט:
הנו – בניהו בן יהוידע מגיבורי דוד מכה במצרים
ספר דברי הימים א פרק יא
(כב) בְּנָיָה בֶן יְהוֹיָדָע בֶּן אִישׁ חַיִל רַב פְּעָלִים מִן קַבְצְאֵל הוּא הִכָּה אֵת שְׁנֵי אֲרִיאֵל מוֹאָב וְהוּא יָרַד וְהִכָּה אֶת הָאֲרִי בְּתוֹךְ הַבּוֹר בְּיוֹם הַשָּׁלֶג: (כג) וְהוּא הִכָּה אֶת הָאִישׁ הַמִּצְרִי אִישׁ מִדָּה חָמֵשׁ בָּאַמָּה וּבְיַד הַמִּצְרִי חֲנִית כִּמְנוֹר אֹרְגִים וַיֵּרֶד אֵלָיו בַּשָּׁבֶט וַיִּגְזֹל אֶת הַחֲנִית מִיַּד הַמִּצְרִי וַיַּהַרְגֵהוּ בַּחֲנִיתוֹ: (כד) אֵלֶּה עָשָׂה בְּנָיָהוּ בֶּן יְהוֹיָדָע וְלוֹ שֵׁם בִּשְׁלוֹשָׁה הַגִּבֹּרִים: (כה) מִן הַשְּׁלוֹשִׁים הִנּוֹ נִכְבָּד הוּא וְאֶל הַשְּׁלֹשָׁה לֹא בָא וַיְשִׂימֵהוּ דָוִיד עַל מִשְׁמַעְתּוֹ
אדם - מצריים
ספר ישעיה פרק לא
(ג) וּמִצְרַיִם אָדָם וְלֹא אֵל וְסוּסֵיהֶם בָּשָׂר וְלֹא רוּחַ וַידֹוָד יַטֶּה יָדוֹ וְכָשַׁל עוֹזֵר וְנָפַל עָזֻר וְיַחְדָּו כֻּלָּם יִכְלָיוּן:
לבית 2
מתג אל תג - כיבוש דוד את בירת פלישתים גת הנקראת גם מתג האמה
ספר שמואל ב פרק ח
(א) וַיְהִי אַחֲרֵי כֵן וַיַּךְ דָּוִד אֶת פְּלִשְׁתִּים וַיַּכְנִיעֵם וַיִּקַּח דָּוִד אֶת מֶתֶג הָאַמָּה מִיַּד פְּלִשְׁתִּים:
רש"י: מתג האמה - ובדברי הימים (א יח א) כתוב: ויקח דוד את גת מיד פלשתים, והיא נקראת מתג האמה, על שם שהוא מקל רודה בכל הפלשתים, מטרפולין של מלכים, שלא מצינו בכל סרני פלישתים בעזה ובאשדוד ובעקרון ובאשקלון שם מלכות, אלא בגת מצינו, (שמואל א כא יא): אכיש מלך גת. מתג - אגויילו"ן בלע"ז. האמה - הוא המרדע של עץ:
ועגלוניה – כיבוש יהושוע מיד האמורי – עגלון - עיר אמורית (תל אל חסי) קרובה לתל עירני שהוא תל גת
ספר יהושע פרק י
(לד) וַיַּעֲבֹר יְהוֹשֻׁעַ וְכָל יִשְׂרָאֵל עִמּוֹ מִלָּכִישׁ עֶגְלֹנָה וַיַּחֲנוּ עָלֶיהָ וַיִּלָּחֲמוּ עָלֶיהָ: (לה) וַיִּלְכְּדוּהָ בַּיּוֹם הַהוּא וַיַּכּוּהָ לְפִי חֶרֶב וְאֵת כָּל הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר בָּהּ בַּיּוֹם הַהוּא הֶחֱרִים כְּכֹל אֲשֶׁר עָשָׂה לְלָכִישׁ:
מתוך פקודת מבצע עשר המכות: לתפוס בכוחות המגוייסים את המשלטים הבאים:
- המשלטים בצפון ובמזרח: תל א-חסי, תל-קונייטרה, תל-מחאז, תל-נג'ילה, תל-מוליחה, משטרת שובל, משלט משמר-הנגב.
לבית 3
הארגז – בו שמו הפלשתים פסלי זהב בצד ארון הברית אותו השיבו לישראל אחרי שעשה בהם שמות
ספר שמואל א פרק ו
(י) וַיַּעֲשׂוּ הָאֲנָשִׁים כֵּן וַיִּקְחוּ שְׁתֵּי פָרוֹת עָלוֹת וַיַּאַסְרוּם בָּעֲגָלָה וְאֶת בְּנֵיהֶם כָּלוּ בַבָּיִת: (יא) וַיָּשִׂמוּ אֶת אֲרוֹן יְדֹוָד אֶל הָעֲגָלָה וְאֵת הָאַרְגַּז וְאֵת עַכְבְּרֵי הַזָּהָב וְאֵת צַלְמֵי טְחֹרֵיהֶם: (יב) וַיִּשַּׁרְנָה הַפָּרוֹת בַּדֶּרֶךְ עַל דֶּרֶךְ בֵּית שֶׁמֶשׁ בִּמְסִלָּה אַחַת הָלְכוּ הָלֹךְ וְגָעוֹ וְלֹא סָרוּ יָמִין וּשְׂמֹאול וְסַרְנֵי פְלִשְׁתִּים הֹלְכִים אַחֲרֵיהֶם עַד גְּבוּל בֵּית שָׁמֶשׁ: (יג) וּבֵית שֶׁמֶשׁ קֹצְרִים קְצִיר חִטִּים בָּעֵמֶק וַיִּשְׂאוּ אֶת עֵינֵיהֶם וַיִּרְאוּ אֶת הָאָרוֹן וַיִּשְׂמְחוּ לִרְאוֹת: (יד) וְהָעֲגָלָה בָּאָה אֶל שְׂדֵה יְהוֹשֻׁעַ בֵּית הַשִּׁמְשִׁי וַתַּעֲמֹד שָׁם וְשָׁם אֶבֶן גְּדוֹלָה וַיְבַקְּעוּ אֶת עֲצֵי הָעֲגָלָה וְאֶת הַפָּרוֹת הֶעֱלוּ עֹלָה לַידֹוָד: (טו) וְהַלְוִיִּם הוֹרִידוּ אֶת אֲרוֹן יְדֹוָד וְאֶת הָאַרְגַּז אֲשֶׁר אִתּוֹ אֲשֶׁר בּוֹ כְלֵי זָהָב וַיָּשִׂמוּ אֶל הָאֶבֶן הַגְּדוֹלָה וְאַנְשֵׁי בֵית שֶׁמֶשׁ הֶעֱלוּ עֹלוֹת וַיִּזְבְּחוּ זְבָחִים בַּיּוֹם הַהוּא לַידֹוָד: (טז) וַחֲמִשָּׁה סַרְנֵי פְלִשְׁתִּים רָאוּ וַיָּשֻׁבוּ עֶקְרוֹן בַּיּוֹם הַהוּא: (יז) וְאֵלֶּה טְחֹרֵי הַזָּהָב אֲשֶׁר הֵשִׁיבוּ פְלִשְׁתִּים אָשָׁם לַידֹוָד לְאַשְׁדּוֹד אֶחָד לְעַזָּה אֶחָד לְאַשְׁקְלוֹן אֶחָד לְגַת אֶחָד לְעֶקְרוֹן אֶחָד: (יח) וְעַכְבְּרֵי הַזָּהָב מִסְפַּר כָּל עָרֵי פְלִשְׁתִּים לַחֲמֵשֶׁת הַסְּרָנִים מֵעִיר מִבְצָר וְעַד כֹּפֶר הַפְּרָזִי וְעַד אָבֵל הַגְּדוֹלָה אֲשֶׁר הִנִּיחוּ עָלֶיהָ אֵת אֲרוֹן יְדֹוָד עַד הַיּוֹם הַזֶּה בִּשְׂדֵה יְהוֹשֻׁעַ בֵּית הַשִּׁמְשִׁי:
לבית 6
חלילה לו – שלושת גיבורי דוד במחנה פלישתים בבית לחם
ספר שמואל ב פרק כג
(טו) וַיִּתְאַוֶּה דָוִד וַיֹּאמַר מִי יַשְׁקֵנִי מַיִם מִבֹּאר בֵּית לֶחֶם אֲשֶׁר בַּשָּׁעַר: (טז) וַיִּבְקְעוּ שְׁלשֶׁת הַגִּבֹּרִים בְּמַחֲנֵה פְלִשְׁתִּים וַיִּשְׁאֲבוּ מַיִם מִבֹּאר בֵּית לֶחֶם אֲשֶׁר בַּשַּׁעַר וַיִּשְׂאוּ וַיָּבִאוּ אֶל דָּוִד וְלֹא אָבָה לִשְׁתּוֹתָם וַיַּסֵּךְ אֹתָם לַידֹוָד: (יז) וַיֹּאמֶר חָלִילָה לִּי יְדֹוָד מֵעֲשׂתִי זֹאת הֲדַם הָאֲנָשִׁים הַהֹלְכִים בְּנַפְשׁוֹתָם וְלֹא אָבָה לִשְׁתּוֹתָם אֵלֶּה עָשׂוּ שְׁלשֶׁת הַגִּבֹּרִים:
לבית 8
רעות רוח – דוד המלך בתהילים מספר על הפחדת הפלישתים וחיבור איתם לאחר שינוצחו
ספר תהילים פרק קח
(י) מוֹאָב סִיר רַחְצִי, עַל אֱדוֹם אַשְׁלִיךְ נַעֲלִי, עֲלֵי פְלֶשֶׁת אֶתְרוֹעָע:
פירוש רש"י: אתרועע - אריע להם קול ליראם מפני:
ספר תהילים פרק ס
(י) מוֹאָב סִיר רַחְצִי, עַל אֱדוֹם אַשְׁלִיךְ נַעֲלִי, עָלַי פְּלֶשֶׁת הִתְרוֹעָעִי:
פירוש רש"י: עלי פלשת התרועעי - התחברי על ממשלתי להיות משועבדים לי. כי גת מארץ פלישתים וכן עזה שכבשן דוד:
לבית 10
ביעף – המלאך גבריאל שכולו אש נלחם במצריים
ילקוט שמעוני בראשית - פרק לז - רמז קמא
וימצאהו איש - זה גבריאל המלאך שנאמר והאיש גבריאל אשר מועף ביעף.
ילקוט שמעוני שמות - פרק טו - רמז רמג
אמר ר' יהושע בן לוי כיון שראה מיכאל ששרי האומות מלמדין סניגוריא על מצרים רמז לגבריאל וטס למצרים טיסה אחת ושמט לבנה עם טיטה ותינוק אחד מה ששקעוהו כבנין, עמד לו לפני הקב"ה אמר לפניו רבונו של עולם בזה ענין שעבדו בניך. כיון שראתה מדת הדין אמרה עשה דין לבניך במצרים שרובן חייבין מיד טבעו מצרים שנאמר "דרכת בים סוסיך חומר מים רבים" אותו חומר שהביא גבריאל גרם למצרים לטבען:
כל זה... איש זונק ואיש יורה ואיש נופל - אנשי צבא ישראל (כל זה, ושלוש פעמים איש בפסוק אחד):
ספר שופטים פרק כ
(יז) וְאִישׁ יִשְׂרָאֵל הִתְפָּקְדוּ לְבַד מִבִּנְיָמִן אַרְבַּע מֵאוֹת אֶלֶף אִישׁ שֹׁלֵף חָרֶב כָּל זֶה אִישׁ מִלְחָמָה:
|
| שם משתמש: |
|
|
|
| קוד אבטחה: |
|
|
|
| נושא: |
|
RE: ליל חניה |
|
| הודעה: |
|
|
|
|
|
|
| סקור נושא |  | |
יוסי גלובינסקי
 |
| 02 ספט 2020 23:25 |
|
הסאבטקסט של ליל חניה – איזכורים מהמקרא והמדרשים על הקרבות עם הפלישתים והמצרים ופולשים אחרים
לבית 1
הוא קם – אלעזר בן אחוחי מגיבורי דוד מכה בפלישתים
ספר שמואל ב פרק כג
(ט) וְאַחֲרָיו אֶלְעָזָר בֶּן דֹּדוֹ בֶּן אֲחֹחִי בִּשְׁלשָׁה הַגִּבֹּרִים עִם דָּוִד בְּחָרְפָם בַּפְּלִשְׁתִּים נֶאֶסְפוּ שָׁם לַמִּלְחָמָה וַיַּעֲלוּ אִישׁ יִשְׂרָאֵל: (י) הוּא קָם וַיַּךְ בַּפְּלִשְׁתִּים עַד כִּי יָגְעָה יָדוֹ וַתִּדְבַּק יָדוֹ אֶל הַחֶרֶב וַיַּעַשׂ יְדֹוָד תְּשׁוּעָה גְדוֹלָה בַּיּוֹם הַהוּא וְהָעָם יָשֻׁבוּ אַחֲרָיו אַךְ לְפַשֵּׁט:
הנו – בניהו בן יהוידע מגיבורי דוד מכה במצרים
ספר דברי הימים א פרק יא
(כב) בְּנָיָה בֶן יְהוֹיָדָע בֶּן אִישׁ חַיִל רַב פְּעָלִים מִן קַבְצְאֵל הוּא הִכָּה אֵת שְׁנֵי אֲרִיאֵל מוֹאָב וְהוּא יָרַד וְהִכָּה אֶת הָאֲרִי בְּתוֹךְ הַבּוֹר בְּיוֹם הַשָּׁלֶג: (כג) וְהוּא הִכָּה אֶת הָאִישׁ הַמִּצְרִי אִישׁ מִדָּה חָמֵשׁ בָּאַמָּה וּבְיַד הַמִּצְרִי חֲנִית כִּמְנוֹר אֹרְגִים וַיֵּרֶד אֵלָיו בַּשָּׁבֶט וַיִּגְזֹל אֶת הַחֲנִית מִיַּד הַמִּצְרִי וַיַּהַרְגֵהוּ בַּחֲנִיתוֹ: (כד) אֵלֶּה עָשָׂה בְּנָיָהוּ בֶּן יְהוֹיָדָע וְלוֹ שֵׁם בִּשְׁלוֹשָׁה הַגִּבֹּרִים: (כה) מִן הַשְּׁלוֹשִׁים הִנּוֹ נִכְבָּד הוּא וְאֶל הַשְּׁלֹשָׁה לֹא בָא וַיְשִׂימֵהוּ דָוִיד עַל מִשְׁמַעְתּוֹ
אדם - מצריים
ספר ישעיה פרק לא
(ג) וּמִצְרַיִם אָדָם וְלֹא אֵל וְסוּסֵיהֶם בָּשָׂר וְלֹא רוּחַ וַידֹוָד יַטֶּה יָדוֹ וְכָשַׁל עוֹזֵר וְנָפַל עָזֻר וְיַחְדָּו כֻּלָּם יִכְלָיוּן:
לבית 2
מתג אל תג - כיבוש דוד את בירת פלישתים גת הנקראת גם מתג האמה
ספר שמואל ב פרק ח
(א) וַיְהִי אַחֲרֵי כֵן וַיַּךְ דָּוִד אֶת פְּלִשְׁתִּים וַיַּכְנִיעֵם וַיִּקַּח דָּוִד אֶת מֶתֶג הָאַמָּה מִיַּד פְּלִשְׁתִּים:
רש"י: מתג האמה - ובדברי הימים (א יח א) כתוב: ויקח דוד את גת מיד פלשתים, והיא נקראת מתג האמה, על שם שהוא מקל רודה בכל הפלשתים, מטרפולין של מלכים, שלא מצינו בכל סרני פלישתים בעזה ובאשדוד ובעקרון ובאשקלון שם מלכות, אלא בגת מצינו, (שמואל א כא יא): אכיש מלך גת. מתג - אגויילו"ן בלע"ז. האמה - הוא המרדע של עץ:
ועגלוניה – כיבוש יהושוע מיד האמורי – עגלון - עיר אמורית (תל אל חסי) קרובה לתל עירני שהוא תל גת
ספר יהושע פרק י
(לד) וַיַּעֲבֹר יְהוֹשֻׁעַ וְכָל יִשְׂרָאֵל עִמּוֹ מִלָּכִישׁ עֶגְלֹנָה וַיַּחֲנוּ עָלֶיהָ וַיִּלָּחֲמוּ עָלֶיהָ: (לה) וַיִּלְכְּדוּהָ בַּיּוֹם הַהוּא וַיַּכּוּהָ לְפִי חֶרֶב וְאֵת כָּל הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר בָּהּ בַּיּוֹם הַהוּא הֶחֱרִים כְּכֹל אֲשֶׁר עָשָׂה לְלָכִישׁ:
מתוך פקודת מבצע עשר המכות: לתפוס בכוחות המגוייסים את המשלטים הבאים:
- המשלטים בצפון ובמזרח: תל א-חסי, תל-קונייטרה, תל-מחאז, תל-נג'ילה, תל-מוליחה, משטרת שובל, משלט משמר-הנגב.
לבית 3
הארגז – בו שמו הפלשתים פסלי זהב בצד ארון הברית אותו השיבו לישראל אחרי שעשה בהם שמות
ספר שמואל א פרק ו
(י) וַיַּעֲשׂוּ הָאֲנָשִׁים כֵּן וַיִּקְחוּ שְׁתֵּי פָרוֹת עָלוֹת וַיַּאַסְרוּם בָּעֲגָלָה וְאֶת בְּנֵיהֶם כָּלוּ בַבָּיִת: (יא) וַיָּשִׂמוּ אֶת אֲרוֹן יְדֹוָד אֶל הָעֲגָלָה וְאֵת הָאַרְגַּז וְאֵת עַכְבְּרֵי הַזָּהָב וְאֵת צַלְמֵי טְחֹרֵיהֶם: (יב) וַיִּשַּׁרְנָה הַפָּרוֹת בַּדֶּרֶךְ עַל דֶּרֶךְ בֵּית שֶׁמֶשׁ בִּמְסִלָּה אַחַת הָלְכוּ הָלֹךְ וְגָעוֹ וְלֹא סָרוּ יָמִין וּשְׂמֹאול וְסַרְנֵי פְלִשְׁתִּים הֹלְכִים אַחֲרֵיהֶם עַד גְּבוּל בֵּית שָׁמֶשׁ: (יג) וּבֵית שֶׁמֶשׁ קֹצְרִים קְצִיר חִטִּים בָּעֵמֶק וַיִּשְׂאוּ אֶת עֵינֵיהֶם וַיִּרְאוּ אֶת הָאָרוֹן וַיִּשְׂמְחוּ לִרְאוֹת: (יד) וְהָעֲגָלָה בָּאָה אֶל שְׂדֵה יְהוֹשֻׁעַ בֵּית הַשִּׁמְשִׁי וַתַּעֲמֹד שָׁם וְשָׁם אֶבֶן גְּדוֹלָה וַיְבַקְּעוּ אֶת עֲצֵי הָעֲגָלָה וְאֶת הַפָּרוֹת הֶעֱלוּ עֹלָה לַידֹוָד: (טו) וְהַלְוִיִּם הוֹרִידוּ אֶת אֲרוֹן יְדֹוָד וְאֶת הָאַרְגַּז אֲשֶׁר אִתּוֹ אֲשֶׁר בּוֹ כְלֵי זָהָב וַיָּשִׂמוּ אֶל הָאֶבֶן הַגְּדוֹלָה וְאַנְשֵׁי בֵית שֶׁמֶשׁ הֶעֱלוּ עֹלוֹת וַיִּזְבְּחוּ זְבָחִים בַּיּוֹם הַהוּא לַידֹוָד: (טז) וַחֲמִשָּׁה סַרְנֵי פְלִשְׁתִּים רָאוּ וַיָּשֻׁבוּ עֶקְרוֹן בַּיּוֹם הַהוּא: (יז) וְאֵלֶּה טְחֹרֵי הַזָּהָב אֲשֶׁר הֵשִׁיבוּ פְלִשְׁתִּים אָשָׁם לַידֹוָד לְאַשְׁדּוֹד אֶחָד לְעַזָּה אֶחָד לְאַשְׁקְלוֹן אֶחָד לְגַת אֶחָד לְעֶקְרוֹן אֶחָד: (יח) וְעַכְבְּרֵי הַזָּהָב מִסְפַּר כָּל עָרֵי פְלִשְׁתִּים לַחֲמֵשֶׁת הַסְּרָנִים מֵעִיר מִבְצָר וְעַד כֹּפֶר הַפְּרָזִי וְעַד אָבֵל הַגְּדוֹלָה אֲשֶׁר הִנִּיחוּ עָלֶיהָ אֵת אֲרוֹן יְדֹוָד עַד הַיּוֹם הַזֶּה בִּשְׂדֵה יְהוֹשֻׁעַ בֵּית הַשִּׁמְשִׁי:
לבית 6
חלילה לו – שלושת גיבורי דוד במחנה פלישתים בבית לחם
ספר שמואל ב פרק כג
(טו) וַיִּתְאַוֶּה דָוִד וַיֹּאמַר מִי יַשְׁקֵנִי מַיִם מִבֹּאר בֵּית לֶחֶם אֲשֶׁר בַּשָּׁעַר: (טז) וַיִּבְקְעוּ שְׁלשֶׁת הַגִּבֹּרִים בְּמַחֲנֵה פְלִשְׁתִּים וַיִּשְׁאֲבוּ מַיִם מִבֹּאר בֵּית לֶחֶם אֲשֶׁר בַּשַּׁעַר וַיִּשְׂאוּ וַיָּבִאוּ אֶל דָּוִד וְלֹא אָבָה לִשְׁתּוֹתָם וַיַּסֵּךְ אֹתָם לַידֹוָד: (יז) וַיֹּאמֶר חָלִילָה לִּי יְדֹוָד מֵעֲשׂתִי זֹאת הֲדַם הָאֲנָשִׁים הַהֹלְכִים בְּנַפְשׁוֹתָם וְלֹא אָבָה לִשְׁתּוֹתָם אֵלֶּה עָשׂוּ שְׁלשֶׁת הַגִּבֹּרִים:
לבית 8
רעות רוח – דוד המלך בתהילים מספר על הפחדת הפלישתים וחיבור איתם לאחר שינוצחו
ספר תהילים פרק קח
(י) מוֹאָב סִיר רַחְצִי, עַל אֱדוֹם אַשְׁלִיךְ נַעֲלִי, עֲלֵי פְלֶשֶׁת אֶתְרוֹעָע:
פירוש רש"י: אתרועע - אריע להם קול ליראם מפני:
ספר תהילים פרק ס
(י) מוֹאָב סִיר רַחְצִי, עַל אֱדוֹם אַשְׁלִיךְ נַעֲלִי, עָלַי פְּלֶשֶׁת הִתְרוֹעָעִי:
פירוש רש"י: עלי פלשת התרועעי - התחברי על ממשלתי להיות משועבדים לי. כי גת מארץ פלישתים וכן עזה שכבשן דוד:
לבית 10
ביעף – המלאך גבריאל שכולו אש נלחם במצריים
ילקוט שמעוני בראשית - פרק לז - רמז קמא
וימצאהו איש - זה גבריאל המלאך שנאמר והאיש גבריאל אשר מועף ביעף.
ילקוט שמעוני שמות - פרק טו - רמז רמג
אמר ר' יהושע בן לוי כיון שראה מיכאל ששרי האומות מלמדין סניגוריא על מצרים רמז לגבריאל וטס למצרים טיסה אחת ושמט לבנה עם טיטה ותינוק אחד מה ששקעוהו כבנין, עמד לו לפני הקב"ה אמר לפניו רבונו של עולם בזה ענין שעבדו בניך. כיון שראתה מדת הדין אמרה עשה דין לבניך במצרים שרובן חייבין מיד טבעו מצרים שנאמר "דרכת בים סוסיך חומר מים רבים" אותו חומר שהביא גבריאל גרם למצרים לטבען:
כל זה... איש זונק ואיש יורה ואיש נופל - אנשי צבא ישראל (כל זה, ושלוש פעמים איש בפסוק אחד):
ספר שופטים פרק כ
(יז) וְאִישׁ יִשְׂרָאֵל הִתְפָּקְדוּ לְבַד מִבִּנְיָמִן אַרְבַּע מֵאוֹת אֶלֶף אִישׁ שֹׁלֵף חָרֶב כָּל זֶה אִישׁ מִלְחָמָה:
|
|
|
|
|
יוסי גלובינסקי
|
| 28 אוג 2020 18:09 |
|
פני עיר נבנית
עירק אל מנשיה (מאתר זוכרות) תושבי הכפר הגיעו מכפר סמוך שנקרא עראק - שמשמעותו "גבעה קטנה" – והחלק השני של השם, שמשמעותו "הבנויה" – נוסף כשהתושבים עקרו משם למיקום החדש.
שכונת מנשיה ביפו (ויקיפדיה) למקור שמה של השכונה יש שתי גרסאות (על פי זאב וילנאי)[3]: האחת, ששמה נגזר מהמילה הערבית "נשה" שמשמעותו בניין.
בשחוק
השאלות: מה ענין שחוק למחנה קרב? למה בשחוק ולא בצחוק?
תשובה: חטיבה 8 וגדוד 7 של חטיבת נגב ניסו לכבוש את תל גת המיוחס לעיר הפלישתית גת. על מנת להזכיר את משק כנפי ההיסטוריה כמו ביתר השיר, מוזכר כאן נצחונו הטרגי של שמשון על הפלישתים: "וְהַבַּיִת מָלֵא הָאֲנָשִׁים וְהַנָּשִׁים וְשָׁמָּה כֹּל סַרְנֵי פְלִשְׁתִּים וְעַל הַגָּג כִּשְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים אִישׁ וְאִשָּׁה הָרֹאִים בִּשְׂחוֹק שִׁמְשׁוֹן... וַיֹּאמֶר שִׁמְשׁוֹן: תָּמוֹת נַפְשִׁי עִם פְּלִשְׁתִּים! וַיֵּט בְּכֹחַ וַיִּפֹּל הַבַּיִת עַל הַסְּרָנִים וְעַל כָּל הָעָם אֲשֶׁר בּוֹ. וַיִּהְיוּ הַמֵּתִים אֲשֶׁר הֵמִית בְּמוֹתוֹ רַבִּים מֵאֲשֶׁר הֵמִית בְּחַיָּיו".
בגדף
השאלה: מה ענין גידוף אצל מחנה מלחמה?
תשובה: שוב אזכור של ניצחון ישראלי על אויב שפלש מבחוץ. הפעם סנחריב האשורי שחנה בליבנה שיוחסה גם היא לאותו תל שניסו לכבוש אותו. הוא ספג מפלה הואיל וגידף אלוקים ולא עלה לכבוש את ירושלים. מתו 185,000 חיילים שלו שנהרגו בלילה אחד.
" וַיָּשָׁב רַבְשָׁקֵה וַיִּמְצָא אֶת מֶלֶךְ אַשּׁוּר נִלְחָם עַל לִבְנָה כִּי שָׁמַע כִּי נָסַע מִלָּכִישׁ. זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר דִּבֶּר יְדֹוָד עָלָיו בָּזָה לְךָ לָעֲגָה לְךָ בְּתוּלַת בַּת צִיּוֹן אַחֲרֶיךָ רֹאשׁ הֵנִיעָה בַּת יְרוּשָׁלָם: אֶת מִי חֵרַפְתָּ וְגִדַּפְתָּ וְעַל מִי הֲרִימוֹתָ קּוֹל וַתִּשָּׂא מָרוֹם עֵינֶיךָ עַל קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל. וַיְהִי בַּלַּיְלָה הַהוּא וַיֵּצֵא מַלְאַךְ יְדֹוָד וַיַּךְ בְּמַחֲנֵה אַשּׁוּר מֵאָה שְׁמוֹנִים וַחֲמִשָּׁה אָלֶף וַיַּשְׁכִּימוּ בַבֹּקֶר וְהִנֵּה כֻלָּם פְּגָרִים מֵתִים".
DGSR
עוד ימשכו המה כמו נימה מחלב נפשו של דור
(ראו ויקיפדיה שעלו על זה לפני). אזכור למיתת הלוחמים במיתת נשיקה לפחות אלה שמתו מיד בקרב על ארץ הקודש.
מסכת ברכות תיאור כיצד קורית "מיתת נשיקה": "נשיקה - דמיא כמשחל בניתא מחלבא". מפרש רש"י: כמושך נימת שער מתוך החלב. רשי והתלמוד התכוונו להוצאה קלה של שערה מתוך חלב (מנוקד בקמץ). השערה היא כמובן נפש האדם היוצאת מתוך גופו. אלתרמן ניקד בסגול – הכוונה לחלבו ודמו של האדם הנותרים כשהנימה שהיא הנפש יוצאת מתוך הגוף.
|
|
|
|
|
יוסי גלובינסקי
|
| 22 אוג 2020 21:29 |
|
אכן מצאתי "פניה לשלום" במהלך השבת.
מסתבר שהתקיים במבצע יואב ("עשר המכות" במקור) המתואר בשיר "ליל חניה" משהו מעין " כשתהיו הולכים לעשות מלחמה לא תהיו פותחין תחלה אלא בשלום" מקביל ל: "על אהבה הוא מדבר (בה הוא פותח)".
ציטוט מאתר מט"ח:
בעיצומה של ההפוגה השנייה דובר על הצורך להשתלט על הנגב בטרם יחל משא ומתן לשביתת-נשק. לשם כך צריך היה לקבל החלטה מדינית שתאשר לפתוח במבצע צבאי בנגב. ד' בן-גוריון הצליח לשכנע את שרי הממשלה בחשיבותה של החלטה כזו, אך משה שרת, שר החוץ, שהיה אז באו"ם, תבע שהמבצע יוצג כתגובה על התגרות מצרית. ב-15 באוקטובר 1948 הודיעה ישראל למטה האו"ם, כי שיירה יצאה לנגב, דבר שעליו הוסכם בתנאי ההפוגה השנייה. ההנחה הייתה שהמצרים יפתחו באש על השיירה, אך דבר לא קרה. אנשי השיירה נאלצו לגרות את המצרים לפתוח באש באמצעות הבערת טנק של דלק שגרם לפיצוצים מחרישי אוזניים. בעקבות אירוע זה המצרים פתחו באש. (סביר להניח שגם ב 1957 אלתרמן לא היה מודע לקטע של הפרובוקציה, גם לא בטוח שהוא נכון כי ברור שיכול לגרום להרוגים וגם הוא לא מופיע בתיאורי המבצע האחרים שראיתי).
כך החל מבצע "יואב".("עשר המכות").
סיכום מופעי הסיפרה "עשר" המופיעים או נרמזים בשיר: עשרה בתי השיר, מבצע עשר המכות, עשר פעמים המילה "ליל" (מכת בכורות), עשר פעמים המילה "פני" (מידת הדין, "פני ה' בעושי רע"), עשר מילות העידוד של הכהן משוח מלחמה, עשרת הדיברות שבלוחות בארון המלווה את המחנה היוצא למלחמה.
בנוסף, הארון שיצא בזמן הנביא שמואל עם ישראל למלחמה נפל בידי הפלישתים ש"הסבו אותו לגת". הוא עשה בעיר שמות ולבסוף הוחזר בתוספת פיצויים המפורטים בצורת שיר: "לאשדוד אחד, לעזה אחד, לאשקלון אחד, לגת אחד, לעקרון אחד". על תל העיר הפלישתית גת נלחמו במבצע "עשר המכות". (זו כנראה באמת העיר גת כפי שקבע הארכיאולוג אולברייט, כי תל צפית מוזכר במפת מידבא כ"צפיתא" ולא ייתכן שהשם "גת" נשכח אז).
|
|
|
|
|
יוסי גלובינסקי
|
| 21 אוג 2020 18:04 |
|
עוד משהו שנתברר לי:
ליל חניה – הכנת מחנה התקיפה מול תל העיר הפלישתית גת בה קיים צבא מצרי. עשרה בתי השיר ומבצע עשר מכות מצריים. בקול דברים – וירטואלית עזרה מהשמיים בדמות לוחות הברית השבורים בהם עשרת הדיברות בכתב אלוקים. התחלת גאולת ישראל ופעמי משיח – "ראשון לציון הנה הנם" – הנה הינו. כמו פני עיר נבנית – עיראק אל מנשייה – בתרגום לעברית – גבעת הבניינים, פני – מידת הדין הזרוע הקשה של אלוהים שהרגה גם את בכורי מצריים והביאה לכניעת פרעה- "ונתתי את פני באיש ההוא",המחנה אשר דינו – מידת הדין, להיות שופך דם האדם – רק כך נכנע פרעה המצרי כשבני אדם שנוצרו מ"אד" של מים ואדמה "אד יעלה מו הארץ והשקה את האדמה, וייצר ה את האדם מן האדמה" (הרטובה) – נשפך דמו.
בה הוא פותח – ןקראת אליה לשלום שבפרשתנו. נותר לי לברר האם הייתה פנייה לפני מבצע עשר המכות לצבא המצרי שבפלוג'ה עירק אל מנשיה ותל גת – לסגת בשלום ללא קרב.
|
|
|
|
|
יוסי גלובינסקי
|
| 19 אוג 2020 02:58 |
|
שכחתי לציין שבבית האחרון "כל זה מתל ומגדות נחל... של איש זונק ואיש יורה ואיש נופל"
התל הוא תל עירני שאז היה ידוע כתל העיר הפלישתית גת, הנחל הוא נחל לכיש שלמרגלות התל "כל זה" הם חיילי החי"ר של גדוד 7 : ספר שופטים פרק כ "כָּל זֶה קֹלֵעַ בָּאֶבֶן אֶל הַשַּׂעֲרָה וְלֹא יַחֲטיא".
איש יורה זונק נופל - גדוד החי"ר 7 של חטיבת הנגב בפיקודו של נרקיס שהיו להם כמאה נפגעים בקרב על התל. וגם היום בשדה זרועה צריך לזכור לא רק לרע את ימי הרעה כי במותם ציוו לנו את החיים. יהי זכרם ברוך.
|
|
|
|
|
יוסי גלובינסקי
|
| 19 אוג 2020 02:10 |
|
הרשו לי לחלוק עמכם את אשר אני עומד לשאת דברים אי"ה מחר במהלך מסיבת שבע ברכות באוויר הפתוח.
פרשת השבוע - שופטים שבספר דברים
(י) כִּי תִקְרַב אֶל עִיר לְהִילָּחֵם עָלֶיהָ וְקָרָאתָ אֵלֶיהָ לְשָׁלוֹם:
(יא) וְהָיָה אִם שָׁלוֹם תַּעַנְךָ וּפָתְחָה לָךְ (ואז אין רשות להילחם איתה)
מדרש רבה דברים פרשה ה פסקה יא
רבנן אמרי: תדע לך כמה גדול כוחו של שלום. אפילו המלחמה, שאין אדם יורד לתוכה אלא בחרבות וברומחים, אמר הקב"ה כשתהיו הולכים לעשות מלחמה לא תהיו פותחין תחלה אלא בשלום. מניין? ממה שקרינו בעניין: (דברים כ) "כי תקרב אל עיר להילחם עליה וקראת אליה לשלום".
מדרש רבה דברים פרשה ה פסקה יב
אמר הקב"ה למשה שיילחם עם סיחון, שנאמר (דברים ב) "והתגר בו מלחמה", והוא לא עשה כן. אלא "וָאֶשְׁלַח מַלְאָכִים מִמִּדְבַּר קְדֵמוֹת אֶל סִיחוֹן מֶלֶךְ חֶשְׁבּוֹן דִּבְרֵי שָׁלוֹם לֵאמור". אמר לו הקב"ה: כך אמרתי לך להילחם עמו ואתה פתחת בשלום - חייך שאני מקיים גזרתך. כל מלחמה שיהיו הולכים, לא יהיו פותחים אלא בשלום שנאמר כי תקרב אל עיר להילחם עליה וקראת אליה לשלום".
בא אלי הבחור עידו (קצת לאחר שהתגלו אצלי התסמינים הראשונים של אלתרמניה) ואמר לי, שהוא וחברו מצאו הקבלה בין ליל חניה של נתן אלתרמן לבין קריבה אל עיר והפתיחה בשלום ("בה הוא פותח")וגם דברי הכהן משיח עשר מילים בדיוק "אל ירך לבבכם, אל תראו, ואל תחפזו ואל תערצו מפניהם" ("בלי מורך לב ובלי חשש").
תהדקו חגורות, חוזרים ל -
ליל שבת שבין יום כיפור לסוכות תש"ט
הצבא המצרי ניתק את הנגב ממרכז הארץ. ברנדוט הציע לתת את הנגב לערבים. אחרי מותו בטרם עת, עוד יותר ישנה נטייה באומות לתת הנגב לערבים. מתארגן מבצע להילחם במצרים ולכן שמו: "עשר המכות". חטיבת הנגב וחטיבה 8 המשוריינת של יצחק שדה עם נתן אלתרמן בגדוד האחורי 88 של המרגמות ואבא שלי עם יוצאי לח"י בגדוד 82 של הטנקים הוצקיס וקרומוולים וחלק מגדוד הטנקים השני 89 נערכים להתקפה על מתחם פלוג'ה, עיראק אל מנשיה ותל גת שהוא שרידיה של העיר הפלישתית גת שהייתה בזמנו עיר בינונית מוקפת חומה (בדיוק סוג העיר העונה לדרישות הפתיחה בשלום) בין בית ג'וברין ועזה.
ספר דברי הימים על עוזיהו
(ו) וַיֵּצֵא וַיִּלָּחֶם בַּפְּלִשְׁתִּים וַיִּפְרֹץ אֶת חוֹמַת גַּת וְאֵת חוֹמַת יַבְנֶה וְאֵת חוֹמַת אַשְׁדּוֹד וַיִּבְנֶה עָרִים בְּאַשְׁדּוֹד וּבַפְּלִשְׁתִּים: (ז) וַיַּעְזְרֵהוּ הָאֱלֹהִים עַל פְּלִשְׁתִּים וְעַל הָעַרְבִים הַיֹּשְׁבִים בְּגוּר בָּעַל וְהַמְּעוּנִים:
על 36 השעות של נתן אלתרמן בקרב הזה אמר יצחק שדה: יום נסעת, לילה חפרת, יום נלחמת – זהו תחזור למרכז.
על ליל שבת הזה נכתב השיר ליל חניה. עשר המכות – עשרה בתים לשיר. הוא כלול בשבעה שירי המלחמה של הספר "עיר היונה" (שחלקו הגדול עוסק בשירי העפלה ולכן אהוב על מרדכי סער אבי הכלה שנולד בספינת מעפילים בזמן סערה).
"ליל חניה", "בהתפרש המחנה" –
כתוב במזמור תהילים לחודש הקרוב - אלול: "לדוד, ה' אורי"
(ג) אִם תַּחֲנֶה עָלַי מַחֲנֶה לֹא יִירָא לִבִּי אִם תָּקוּם עָלַי מִלְחָמָה בְּזֹאת אֲנִי בוֹטח
מדרש רבה ויקרא פרשה כא פסקה א "
מכאן ואילך אמרו ישראל: אם תחנה עלי מחנה של מצריים לא יירא לבי, אם תקום עלי מלחמתן של מצריים בזאת אני בוטח, בזאת שהבטחת לי, שנאמר (בפרשתנו על ידי הכהן משוח מלחמה) "ה' אלוקיכם ההולך עמכם להילחם לכם עם אויביכם להושיע אתכם".
"בקול דברים" "בקול גדול"
שניהם בספר דברים בהקשר של עשרת הדברות שעל הלוחות הראשונים שנשברו:
(יב) וַיְדַבֵּר יְדֹוָד אֲלֵיכֶם מִתּוֹךְ הָאֵשׁ קוֹל דְּבָרִים אַתֶּם שֹׁמְעִים וּתְמוּנָה אֵינְכֶם רֹאִים זוּלָתִי קוֹל:
(יג) וַיַּגֵּד לָכֶם אֶת בְּרִיתוֹ אֲשֶׁר צִוָּה אֶתְכֶם לַעֲשׂוֹת עֲשֶׂרֶת הַדְּבָרִים וַיִּכְתְּבֵם עַל שְׁנֵי לֻחוֹת אֲבָנִים:
(יט) אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה דִּבֶּר יְדֹוָד אֶל כָּל קְהַלְכֶם בָּהָר מִתּוֹךְ הָאֵשׁ הֶעָנָן וְהָעֲרָפֶל קוֹל גָּדוֹל וְלֹא יָסָף וַיִּכְתְּבֵם עַל שְׁנֵי לֻחֹת אֲבָנִים וַיִּתְּנֵם אֵלָי:
מה ענין עשרת הדברות שבלוחות השבורים למחנה החונה על עיר?
משנה, מסכת סוטה, על דברי כהן משוח מלחמה שבפרשתנו:
"כִּי ה' אֱלֹקיכֶם הַהוֹלֵךְ עִמָּכֶם לְהִילָּחֵם לָכֶם עם אויביכם להושיע אתכםֹ", זֶה מַחֲנֵה הָאָרוֹן:
מדרש ילקוט שמעוני מפרש: "להושיע אתכם - זו מחנה הארון", וכל כך למה? (איך אלוקים עוזר לכם במלחמה?) מפני שהשם וכל כינויו מונחים בארון (בו נמצאים שברי הלוחות עם עשרת הדברות כתובות בכתב אלוקים להבדיל מהלוחות השניים שנכתבו על ידי משה).
ומפורט היטב בירושלמי: ר' יודה בן לקיש אומר: שני ארונות היו מהלכים עם ישראל במדבר. אחד שהייתה התורה נתונה בו ואחד שהיו שברי הלוחות מונחים בתוכו. זה שהייתה התורה נתונה בתוכו היה נתון באוהל מועד. הדא הוא דכתיב (במדבר יד) וארון ברית ה' ומשה לא משו מקרב המחנה. וזה שהיו שברי הלוחות נתונים בתוכו - היה נכנס ויוצא עמהן (גם למלחמה).
בסיכום עד כאן, הכול עשר: עשרה בתי השיר, מבצע עשר המכות נגד המצרים, עשר מילות העידוד של הכהן משוח המלחמה ועשרת הדברות שבלוחות השבורים בכתב יד אלוקים שבארון שב"מחנה הארון".
בהקשר של תפקיד המחנה – "להיות שופך דם האדם ומגינו"
ליל אד מן הדוודים – אלתרמן נפעם מהסעדת השטח (עסקו של החתן) – כי היא מקבילה ליצירת האדם (ברוך אתה ה' יוצר האדם שבשבע ברכות הנישואין)
...וְאָדָם אַיִן לַעֲבֹד אֶת הָאֲדָמָה: וְאֵד יַעֲלֶה מִן הָאָרֶץ וְהִשְׁקָה אֶת כָּל פְּנֵי הָאֲדָמָה: וַיִּיצֶר יְדֹוָד אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם עָפָר מִן הָאֲדָמָה...
מדרש רבה בראשית פרשה יד פסקה א
א"ר יוסי בן קצרתה: כאשה הזאת שהיא משקשקת עיסתה במים ומגבהת חלתה מבנתיים, כך בתחילה – "ואד יעלה מן הארץ והשקה את כל פני האדמה" ואחר כך - וייצר ה' אלהים את האדם עפר מן האדמה...
ניצב פרוש על היחיד והגדודים.
בחטיבה 8 של יצחק שדה היו וודאי בין המפקדים גם חיילים מיומנים בוגרי הגדודים העבריים של הבריגדה היהודית, בוודאי בקרב דוברי האנגלית שביניהם. מבצע "עשר המכות" נוהל בארבע שפות – עברית, יידיש, רוסית (טנקי ההוצ'קיס) ואנגלית (טנקי הקרומוול). (הכלה היא מדריכה במוזיאון הגדודים העבריים שבאביחיל). ללא ספק בוגרי הגדודים העבריים שהיו לוחמים בעלי הכשרה מוקדמת תרמו רבות לנצחוננו במלחמת העצמאות.
נסיים בברכות לבני הזוג שיישרו בביתם: אהבה (על אהבה הוא מדבר) ואחווה (כישופה של רעות רוח) ושלום (בה הוא פותח) ורעות (הרעות – ידי אדם בראוה).
|
|
|
|
|
|
|
|
|