| שם משתמש: |
|
|
|
| קוד אבטחה: |
|
|
|
| נושא: |
|
RE: שאלה לגבני שיר "יהודים וציונים 1945" |
|
| הודעה: |
|
|
|
|
|
|
| סקור נושא |  | |
אקי
 |
| 12 ינו 2016 12:27 |
|
זאת ועוד.
ההעמקה ההיסטורית, כגון: הרחקה עד ימי דוד המלך וכו', פרטה על מיתר אמיתי באנגליה.
התמיכה הבריטית המסורתית בהקמת מדינה יהודית בארץ ישראל, למשל הצהרת בלפור, יש לה מקורות תנ"כיים עמוקים. |
|
|
|
|
דוד גוטרזון - מנהל האתר
|
| 12 ינו 2016 06:52 |
|
שלום יובלו,
אלתרמן מגיב בשיר הזה שנדפס ב"דבר" במסגרת "הטור השביעי" (ביום 14.12.1945) לרוח שנשבה בבית הנבחרים הבריטי ובאה לידי ביטוי בדבריו של הלורד בווין בבית הנבחרים (13.11.1945). שר החוץ הבריטי ביקש לעשות את ההפרדה בין היהדות לציונות באומרו כי "בריטניה כמעצמת המנדט, התחייבה להקים בית יהודי, אך מעולם לא התחייבה להקים מדינה יהודית" ושאין לצפות שבעייתם של יהודי אירופה תיפתר על ידי הגירת היהודים לפלשתינה. בריטניה אמנם מצרה על גורלם של קורבנות הרדיפות באירופה, אך פתרון הבעיה היהודית הוא לא הגעתם לפלשתינה, אשר יוצרת, לדברי בווין, בעיה בין הערבים ליהודים החיים בה ולאיזון ביניהם.
לשיר הזה קדם שיר נוסף שנדפס ב"הטור השביעי" ביום 16.11.1945 שלושה ימים לאחר דברי בווין בבית הנבחרים בשם "מלחמת העם", שם הוא מגיב לראשונה לדבריו של שר החוץ הבריטי.
לכן, לשאלתך, אין כאן שאלה האם שני המושגים, יהדות וציונות, ניתנים להפרדה או לא, אלא התייחסות לניסיון להפריד את שאלת פתרון העם היהודי שבאירופה בתקופה הזאת לבין עלייתם לפלשתינה. אלתרמן עונה שאין לעשות את ההפרדה הזאת ועושה זאת דרך דוגמאות מההיסטוריה והוא הרחיק בכך עד ימי דוד המלך. |
|
|
|
|
יובלו
|
| 10 ינו 2016 23:41 |
|
היי, מישהו מכיר את השיר "יהודים וציונים 1945"? מתוך "הטור השביעי" כרך 1 "את בריטניה נצור"?
אשמח לדעת, גם בלי קשר לשיר, מה גישתו של אלתרמן לגבי הציונות והיהדות. האם בעיניו השניהם כמיקשה אחת ולא ניתנים להפרדה? האם מתוך השיר עולה כי "כל יהודי חייב להיות גם ציוני" ושאלו שני מושגים הבלתי ניתנים להפרדה, בהיותנו יהודים? אשמח אם מישהו יכתוב לי בקצרה מה הבין מהשיר לגבי תפיסתו של אלתרמן, ולמה הוא מטיף בשיר. תודה |
|
|
|
|
|
|
|
|