בשנת 1933 פרסם אלתרמן בעיתון 'הארץ' רשימות תחת הכותרת 'בסחרחורת'. רשימות מרהיבות אלו עוסקות בדמויות סטריאוטיפיות מן העיר תל אביב. הלשון הציורית של אלתרמן בן העשרים ושלוש,  כפי שזו באה לידי ביטוי ברשימות אלו, מרהיבה ביופיה. כמו-כן משתמש אלתרמן ברשימות הללו בהרמזים (אלוזיות) רבים למקורות מקראיים ולמקורות מתקופת חז"ל. חלק מן ההרמזים שומרים על המשמעות במקור וחלקם הופכים את משמעות המקור וכך יוצרים אפקט קומי ואף אירוני. אלתרמן מציג את הדמויות בין היתר בעזרת ייחודן הלשוני. כל טיפוס ושפתו הוא: יש כאלו המדברים בשגיאות, יש כאלו הכותבים שלטים המעידים על מרכולתם בשגיאות כתיב. לגבי דוברי היידיש מדגיש אלתרמן את ייחודה של השפה והשוני בינה לבין הגרמנית. קריאה זהירה של הרשימות הללו תאפשר לנו לבחון אף מדוע בחר אלתרמן בשם מסוים לאחת מדמויותיו הידועות בפזמוניו משנות החמישים.   

 

את הסקירה הכינה ד"ר נגה רובין