שלום יובלו,
אלתרמן מגיב בשיר הזה שנדפס ב"דבר" במסגרת "הטור השביעי" (ביום 14.12.1945) לרוח שנשבה בבית הנבחרים הבריטי ובאה לידי ביטוי בדבריו של הלורד בווין בבית הנבחרים (13.11.1945). שר החוץ הבריטי ביקש לעשות את ההפרדה בין היהדות לציונות באומרו כי "בריטניה כמעצמת המנדט, התחייבה להקים בית יהודי, אך מעולם לא התחייבה להקים מדינה יהודית" ושאין לצפות שבעייתם של יהודי אירופה תיפתר על ידי הגירת היהודים לפלשתינה. בריטניה אמנם מצרה על גורלם של קורבנות הרדיפות באירופה, אך פתרון הבעיה היהודית הוא לא הגעתם לפלשתינה, אשר יוצרת, לדברי בווין, בעיה בין הערבים ליהודים החיים בה ולאיזון ביניהם.
לשיר הזה קדם שיר נוסף שנדפס ב"הטור השביעי" ביום 16.11.1945 שלושה ימים לאחר דברי בווין בבית הנבחרים בשם "מלחמת העם", שם הוא מגיב לראשונה לדבריו של שר החוץ הבריטי.
לכן, לשאלתך, אין כאן שאלה האם שני המושגים, יהדות וציונות, ניתנים להפרדה או לא, אלא התייחסות לניסיון להפריד את שאלת פתרון העם היהודי שבאירופה בתקופה הזאת לבין עלייתם לפלשתינה. אלתרמן עונה שאין לעשות את ההפרדה הזאת ועושה זאת דרך דוגמאות מההיסטוריה והוא הרחיק בכך עד ימי דוד המלך. |