עוד כמה הקבלות בין בתיה באמבטיה לבין מרים המצרית:

"לא קפריזה ולא מאניה / הביאתני מגרמניה / איינע שיף אותי הביא לכאן / רק בזכות "לויד טריסטינו" / באתי ארצה פלסטינה / ארץ הנוצרי והקוראן. / באתי בדיוק לעדלידע / תל אביב אותי בן רגע צדה, / זה נפלא, זה פלא, וואונדערבאר!"

לויד טרייסטינו הייתה חברת אניות קיטור איטלקית שביצעה בשנות השלושים נסיעות שבועיות לפלשתינה וממנה. בין היעדים השכיחים: יפו, חיפה, אלכסנדריה, טרייסט וונציה. באופן קבוע היו מודעות בעיתונים על שמות האניות ותאריכי ההפלגה. "בתיה באמבטיה" פורסם בפורים תרצ"ד, 1 במרץ ,1934 בעיצומה של עליית ה"יקים" מגרמניה בעקבות התבססותו של היטלר בשלטון. מטבע הדברים הגיעו העולים מגרמניה גם ואולי בעיקר, באמצעות האניות של לויד טרייסטינו מאיטליה.

עד כאן לגבי האקטואליה של שנות השלושים. רמזים לתקופות קדומות בהרבה קיימים למכביר. שימו לב שאלתרמן מדגיש שהעולה מגרמניה לא ברח מגרמניה מצד אחד וגם מאידך גיסא לא עלה לכאורה מטעמי ציונות. האנייה בעצמה הביאה אותו לארץ הנוצרי והקוראן. שום מילה על הנאצים או על מדינת היהודים.
כאן הרמז לדעתי להפלגתה של מרים המצרית מאלכסנדריה ליפו (גם תחנות יעד של לויד טרייסטינו) לא כדי לחזות בצלב המקורי של ישו אלא כדי לעסוק בזנות עם העולים שבאו לחזות בצלב המקורי. בדיעבד היא ניצודה (כמו ה"יקה" שתל אביב והעדלידע צדו אותו) ברצון עז באמת לחזות בצלב המקורי, אולם היא נדחתה בהתחלה על סף כנסיית הקבר בהיותה חוטאת.

"לויד טרייסטינו" ותחנת היעד וונציה מזכירים אולי את שם מחבר האופרה "מרים המצרית" האיטלקי "אוטורינו רספיג'י" ואת העיר בה היא הוצגה לראשונה באוגוסט 1932 – וונציה.

באשר למספרים הרבים המופיעים בשיר:
שתיים ושלוש הנה חמש...
כשמרים המצרית מספרת את סיפורה ל"אבא זוסימוס" היא מרבה במספרים. נזכיר רק את המספר שלוש – היא קיבלה שלוש מטבעות מאדם זר וקנתה בהן שלוש ככרות לחם ששמשו לה צידה במדבר למספר שנים. הנה המילים כפי שכתב אותם מפיו של אבא זוסימוס הארכיבישוף של פלשטינה "פטרוניוס":
"As I was leaving the church a stranger glanced at me and gave me three coins, saying: `Sister, take these.' And, taking the money, I bought three loaves and took them with me on my journey, as a blessed gift.

ארבע ושלוש הנה זה שבע...
מרים המצרית מציינת שניסתה להיכנס לכנסיית הקבר שלוש או ארבע פעמים אבל כוח נעלם עצר אותה על הסף עד שהיא התעייפה.
Having repeated my attempt three or four times, at last I felt exhausted and had no more strength to push and to be pushed.

ובעניין נוסף:
העניין נמשך לו הלאה / גם מלמטה גם מלמעלה / עד אשר הגיע לשידוך
תיאור החיבור הפיזי בין בתיה לעלם החמד מגרמניה מקביל אולי בסיפורה של מרים המצרית לנשיקת השפתיים בינה לבין אבא זוסימוס, דבר שלכאורה לא ייעשה אבל הוא מלווה התנצלות:
"According to the custom of that time she gave him the kiss of peace on the lips"

בכותרת השיר "בתיה באמבטיה" אלתרמן מקביל למעשה בין בתיה בת פרעה מאגדות היהדות לבין מרים המצרית מאגדות הנצרות. שתיהן טבלו במים לצורך גיור, בתיה בת פרעה מפאגאניות ליהדות ומרים המצרית מזנות וכפירה לנצרות. זו טבלה בנילוס וזו טבלה בירדן.
בתיה בת פרעה:
"וַתֵּרֶד בַּת פַּרְעֹה לִרְחֹץ עַל הַיְאֹר וְנַעֲרֹתֶיהָ הֹלְכֹת עַל יַד הַיְאֹר וַתֵּרֶא אֶת הַתֵּבָה בְּתוֹךְ הַסּוּף וַתִּשְׁלַח אֶת אֲמָתָהּ וַתִּקָּחֶהָ:"
מפרש התלמוד: "ותרד בת פרעה לרחוץ על היאור" - ואמר רבי יוחנן שירדה לרחוץ מגילולי בית אביה.
בעל הטורים מוצא לכך רמזים בניסוח הפסוק: "ותרד בת פרעה" – סופי תיבות – "דתה". מלמד ששינתה דתה שהלכה להתגייר. "ונערותיה": (מקביל לפסוקים אחרים) – "ותקם רבקה ונערותיה" - לומר שהתגיירה ותפשה מעשה האימהות. "וישנה ואת נערותיה" ששינתה דתה.

מרים המצרית:
ציטוט מה AI:
According to hagiographical tradition, Saint Mary of Egypt was born into a Christian family. She was born in the city of Alexandria (in what was then a Christian land) around 345 A.D. to Christian parents. However, she left home at the age of twelve and moved to Alexandria, where she lived a life of extreme promiscuity for seventeen years, essentially abandoning her Christian upbringing until her powerful conversion experience in Jerusalem.

ציטוט מפרשנות על האופרה מרים המצרית בה השחקנית העירומה טובלת בירדן:
Maria bathes herself in an act of cleansing (self-baptism?(

העזרות ב AI לפענוח הסאבטקסט באלתרמן:
האם יש קשר בין בתיה בת פרעה ובפטיזם?
אין קשר ישיר או רשמי בין בתיה בת פרעה לבין טקס הבפטיזם (טבילה לנצרות). הבפטיזם הוא סקרמנט נוצרי שנוצר מאות שנים לאחר תקופת בתיה, ומשמעותו שונה מזו של טבילות היטהרות ביהדות.
עם זאת, קיים קשר רעיוני ופרשני חזק במסורת היהודית (במדרש ובאגדה) שניתן לראות בו מעין "טבילה" סמלית:
טבילת גיור/היטהרות: המדרש מפרש את הפסוק "וַתֵּרֶד בַּת־פַּרְעֹה לִרְחֹץ עַל־הַיְאֹר" (שמות ב', ה') כמעשה של טבילה לשם היטהרות מעבודת אלילי מצרים, או כחלק מתהליך גיור. בכך, היא נתפסת כמי שמרדה בדת אביה ובחרה בדרכו של אלוהי ישראל.
הצלה באמצעות מים: בפרשנות נוצרית מסוימת, סיפור הצלתו של משה מהמים על ידי בתיה נתפס כרמז מוקדם (פְּרֶה-פִיגוּרַצְיָה) למוטיב ההצלה באמצעות מים המופיע בברית החדשה, בדומה לתיבת נוח או חציית ים סוף, אירועים שמקושרים בהשאלה לרעיון הבפטיזם.
שינוי זהות: בתיה, ששמה המקראי (בספר דברי הימים) משמעו "בת י-ה" (בת האל), שינתה את זהותה מנסיכה מצרית ליהודייה, מעשה שנתפס כמעבר רוחני עמוק, בדומה לשינוי הזהות שמסמל הבפטיזם עבור נוצרים.
לסיכום, בעוד שבתיה עצמה לא עסקה בטקס הבפטיזם הנוצרי, מעשיה וסיפורה זכו לפרשנויות דתיות שונות, הן ביהדות והן בנצרות, המשתמשות במוטיב המים וההיטהרות/הצלה כדי לבטא רעיונות של שינוי רוחני ואמונה.