לפני שנתיים בערך בריאיון עם נפתלי אלטר ברדיו הוא שר שיר של אלתרמן (לא הבכי), שכחתי את שם השיר - אבל זה היה על מילה אחת (כגון "מילא" אבל לא זה). מילים שנונות נהדרות. האם מישהו יודע איזה שיר זה ויכול להביא את המילים?

אולי "שיר עם סימנים"?

באוויר משתפך ערפל כחלב
והעיר היא כחולה וורודה
ומרחיב האדם את ליבו הנרעד
לשיכרון האוויר.
נקודה...אה אה...

רק אני מתבודד פה אתך לבדי
והרוח אלינו מביא אגדות
ואני את ראשך מלטף בידי
ואומר לך הגידי
שלוש נקודות ...אה אה ...

הגידי מדוע עצוב כה הים
ולמה עיניך צופנות אפילה
ולמה הנפש בבני האדם
נכספת לאושר
סימן שאלה? אה אה...

את לעולם אל תלכי מעמי
כי אלייך נפשי מרקיעה
בשרי ודמי ומעבר לנצח
קוראים לך
שלושה סימני קריאה!!! אה אה...

תודה על התשובה - אבל לא - זה לא זה. זה היה משהו מאוד מיוחד, "חדש" שהוא הלחין וביצע (לא אושיק לוי) - בטח רק הוא יכול לענות...

יכול להיות השיר "למה לא"

אני לא בטוחה שזה "למה לא", אבל אולי כן... האם יש לך המילים של זה?

שלום תמר,
אם התכוונת לפזמון שמתחיל בשורות האלה?

למה לא

יש פילוסופיות שונות לסוג וצבע,
לפי האיש וטעמו וגורלו.
אבל אחת הכי פשוטות אשר בטבע,
היא השקפת-עולם ששמה הוא - למה לא?

(תוכנית מס' 9 'לי-לה-לו' 14.12.1946)

הבעיה היא שיש לאלתרמן הרבה פזמונים ושירים עם מילים שנונות :)

תודה על הציטוט. אכן, זה סוג השנינות שהתכוונתי אליו, שמבוסס על צירוף מילולי שגור כלשהו (כגון למה לא) וכפי שאמרת, אלתרמן משופע בזה. אבל כאמור אני הגעתי לזה דרך שמיעת שיר מולחן של נפתלי אלטר אז לא נותר לי אלא לוודא שהוא הלחין את זה, ולא - נצטרך להמשיך הלאה את החיפוש ולמצוא משהו דומה לזה. אפשרות אחרת היא באמת לפתוח את הספר שממנו לקוח הציטוט ולקרוא. באיזה ספר זה יצא?