המצב החדש, המדיני והצבאי, שאנו עומדים בו, התהווה במשך ימים ספורים. חומרתו הקיצונית  נצטברה וקמה במהירות שאולי אין לה תקדים והיא כבר ברורה יותר מפרטיה השוטפים ומתחלפים.
 מצב זה יש לו, כמובן, סיבות אובייקטיביות שגרמוהו ואין לשוב לדבר כאן על רשעותם של שליטי ערב ותככיהם, אלא שיש בו במצב החירום הזה גם יסודות שאינם מחוץ לתחום שלנו.  מצב זה מתנשא עתה על גבי מפולת כבירה של תחזיות מדיניות שלנו, של "דעות חוגים רשמיים בירושלים", של נאומי שרים וסגנים, למן הבשורות הוורודות של שר-החוץ ועד לנבואות הישועה של אחרון המרצים בחוגי-הבית מטעם "חברינו".  בתוך מפולת זו מנצנצים גם שברי הבטחון-העצמי והרברבנות של אותם חוגים שדחו כל ערעור על מהלכים וקווי-פעולה שלהם.  בין עיי-המפולת שעליו מתנשא המצב החדש מתגלגלים גם דפיו של אותו "פנקס פתוח", ביחוד כמה מדפיו המילוליים הידועים.
 אותו "פנקס פתוח" הוא עכשיו כמין מוצג פריהיסטורי, ואף-על-פי-כן חובה להזכירו בשעה זו.  רצוני לומר כאן בפירוש כי רק בטעות נעשה אותו פנקס כמין סמל להיפוכו של "אקטיביזם" ולהימנעות מפעולות של ממש.  האמת היא ההיפך הגמור מזה.  חסרונו של אותו פנקס היה לא באפס-מעשה, אלא בכך שהוא הצליח לנתק את פעולות ההתגוננות של ישראל מן המציאות השוטפת של פעולות-החבלה של "אל-פתח" ולהעביר התגוננות זו אל מימדים ועיתויים שהפכו אותה כמעט לעיקרון בפני עצמו ולתהליך בפני עצמו.
 מידת ההרתעה של התגובות המאסיביות נגד פעולות "אל-פתח" היתה אפסית, אך לעומת חסרון כוח-ההרתעה היה בהן, ביחוד שעה שהן נצטרפו להכרזות הקולניות של מנהיגינו, כוח-אזעקה שעורר את שליטי ערב לתחושה אשר אחדים מהם ציפו לה וניסו ללבותה לשווא באמצעים מלאכותיים – שי לכוחות הניצבים מולנו.
 אם נכונה ואם לא נכונה גירסתו של "אובּסרבר", כי לאחר ההצהרות הנודעות של ראש-הממשלה ושל אחרים שטפו טלגראמות של חרדה מדמשק אל נציגי סוריה בחוץ-לארץ, והשליטים הסוריים נתקפו בהלה של סכנת פלישה ישראלית ומצרים נדרשה לקום ולמלא חובתה כלפי סוריה במבחן העלין המתקרב, אם נכונה גירסה זו ואם לאו, הרי אין ספק כי שיטות-פעולה ודרכי-מלל שלנו היו בין הגורמים שסללו את הדרך לפני ההיערכות הערבית הסומרת עכשיו על גבולותינו בלועי-תותחים וצריחי-טאנקים למאות.  תפיסה זו של המצב אינה בבחינת חכמה שלאחר מעשה, שכן לא אחת ולא שתים נשמעו התראות ואזהרות בענין זה, אך נדחו בהתרברבות האָפיינית.

 

פורסם גם בספר "החוט המשולש" הוצאת הקיבוץ המאוחד  1975