לא מכבר נערך על הכרמל דו-שיח בין אנשי-רוח יהודים, של ישראל ושל ארצות-הברית.
נושא הדיון: מורשת היהדות  ודרכי הנחלתה מדור לדור.
בתוך שאר הדברים ציינו האורחים האמריקאים , לפליאה ולשבח, שישראל מוצאת זמן לדון, בימים אלה של מלחמה, בשאלות כמו זהות יהודית ודרכי שמירתה, או ערכי מורשת והבטחת חיותם ומשמעותם לעתיד לבוא.
שבח זה, ייתכן שישראל ראויה לו, אך נימת הפליאה, שנצטרפה לכך, אולי אינה במקומה.
שכן מים תקומתה ועד עתה, דרך כל המאבקים והמלחמות, אין ישראל עוסקת, למעשה, אלה בעניינים הללו בלבד ואם יש מקום אשר שאלות אלו של זהות יהודית ושל המשכיות-המורשת, מוטלות בו על הכף, הרי שישראל היא מקומן ומלחמה זו חותכת גורלן יותר מכל גורם אחר בעולם.