|
צוק מצדה - נתן אלתרמן
בשבוע זה נערך על צוק מצדה טקס שבו הובאו לקבר ישראל שלדי גבוריו של סיפור המצור והכליון שאחרי חורבן הבית.
סיפור מצדה שאין עז ונורא ממנו בתולדות עמים.
לגבי טקס זה של הטמנת השלדים היתה, כידוע, מחלוקת מסוימת, אך דומה כי חוש נכון הינחה את העוסקים-בדבר לכלכל מעשיהם במקום הנכון ובצורה הנכונה.
ושעה שמצאת כתוב בעתון כי הדברים נערכו "בטקס צבאי מלא" לא היתה כל חציצה בין פסוק זה של ימינו ובין הסיפור הקדמון ושום גוון מלאכותי לא נתערב בו.
שכן ידעת כי פקודת-האש של מטח-הכבוד ניתנה בלשון שבה דיברו גיבורי הסיפור העתיק, והחיילים אשר ירו את המטח היו בני אותו עם שנצוריו ניספו כאן, ואף כי עברו קצת מאות שנים – למעשה, כאלף ותשע מאות שנה – בין סיפור המעשה ובין חתימתו שבהווה, מתאחים הדברים כמו מאליהם וטקס-החתימה כאילו רק הועתק מפרק מוקדם אל פרק מאוחר יותר, במהלכה של מלחמה אחת הנמשכת עדיין.
חזור |