כתב היד של ימי אור האחרונים נמצא בעזבונו של אלתרמן. המחזה אמנם לא גובש ועוצב סופית, פה ושם נותרו עדיין קעים טעונים השלמה ועיבוד נוסף, אבל ניתן לראות בו גם כך מחזה לכל דבר, מבחינת הנושא העלילה, הנפשות הפועלות והעיצוב הסצני-תאטרלי.
המחזה יצא לאור בעריכתה של דבורה גילולה (1990) שאף נתנה לו את הכותרת, בצרוף מבוא, הערות מפורטות והתייחסות למקורות, לגרסאות ולטיוטות השונות של כתב היד.
הרקע למחזה – עלייתה ונפילתה של אור, אחת הערים העתיקות והחשובות של ממלכת שומר, אכד ובבל (נוסדה בסוף האלף הרביעי לפסה"נ). לא במקרה בחר אלתרמן באור, אם כי תחילה התכוון לכתוב מחזה על עלילות גלגמש. ממלכת אור, כדבריו, במחברת 'דפי הכנה' למחזה, היא "ערש התרבות", הכתב, המדע, החשיבה האינטלקטואלית, האמנות והאדריכלות, "כאילו חיי הרוח של האנושות זינקו פתאום לאור היום". תולדותיה, עלייתה ונפילתה של אור אינם רק הסטוריה, לדברי אלתרמן, אלא גם סמל ומשל לדורות הבאים, "ולדורנו בכלל זה"

מתוך הספר מ'כלניות' ל'פונדק הרוחות' – אלתרמן המחזאי / בן עמי פיינגולד הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2009.