"רגעים", מופע תיאטרון, על פי רשימות מהעיתון ופזמונים פרי עטו של נתן אלתרמן, הומחז ובוים על ידי שמואל בונים והועלה על ידי תיאטרון חיפה בשנת 1977.
 
"רגעים" מתרחש על רקע ימי תל-אביב של שנות השלושים. במחזה משולבים קטעים מתוך טורי העיתונות שנכתבו על ידי אלתרמן ופורסמו בשנים 1934-1943 בצרוף פליטונים, סצנות, אנקדוטות וקטעי פרוזה וכמה מפזמוני 'המטאטא'. הבמאי-מחזאי בונים, שלב קטעים אלתרמניים אלו בתוך מסגרת מובנית וקוהרנטית המתרחשת במהלך יממה אחת בעיר תל-אביב.

אלתרמן, ובונים בעקבותיו, לא התיימרו להציג תיעוד היסטורי של תל-אביב, אלא את תפיסתם הם את האווירה והזהות של הזמן והמקום. (אלתרמן בשנות השלושים היה בראשית דרכו כמשורר תל-אביבי ובונים הגיע לתל-אביב כנער בשנות השלושים). תל-אביב של אלתרמן היא עיר "הבנויה על חול", רחובות תל-אביב לובשים הוויה אנושית מובהקת, כפי שכתב אלתרמן "לולא הייתי בן-אדם הייתי רוצה להיות רחוב". המחזה מציג את תל-אביב של שנות השלושים כמקום מפגש ציורי של עדות, עמים וטיפוסים. מבין שורות הקטעים והפזמונים, שכתב אלתרמן ושילב בונים במחזה, נשמעת רוח התקופה ומאוויי הישוב, דאגות ושמחות בצד פזמוני אהבה בינו לבינה.

החומר שעמד לרשות בונים היה רב ומגוון ואוצר בתוכו פוטנציאל חיוני ואפקטיבי. אך דווקא העושר חייב תובנה ומיומנות למצוא את הקטעים הנכונים, השילובים המתאימים עם תשומת לב וכבוד לטקסט האלתרמני. אם לשפוט את ההצגה על פי התהודה בקרב הקהל ובקרב המבקרים, "רגעים" זכתה להצלחה גדולה. נבחרו לשחק בהצגה צעירי תיאטרון חיפה של אותם ימים, שלמה בר-אבא, מוני מושונוב, סנדרה שדה, דב גליקמן ורבים אחרים.  

מסתמך על ספרו של בן עמי פיינגולד 'מכלניות לפונדק הרוחות' ומספרו של שמואל בונים 'כאן בונים'