הידיעות שהתפרסמו לבקרים בעיתונות על הכנת המחזה להצגה תכפו ככל שהתר והלכו ככל שהתקרב מועד הבכורה. בין השאר בישרו לקהל הקוראים, שבן גוריון היה הראשון שהביע את רצונו להיות אורח בהצגת הבכורה. משנשאל אלתרמן את מי היה רוצה להזמין לבכורה שגיבורו הראשי הוא מחשב,השיב שהיה מבכר על פני כולם לראות באולם את המחשב של מכון ויצמן.
הצגת הבכורה של המחזה משפט פיתגורס הוצגה ב'הבימה' במוצ"ש 2.10.1965.
כגודל הציפייה – גודל האכזבה. ההצגה הוצגה 13 פעמים בלבד מול אולמות לא מלאים וקהל משועמם.
לאחר שההצגה ירדה מן הבמה יצא המחזה לאור ואלתרמן צירף לו אחרית דבר בשם 'בין סיפרה לסיפור' להבהרת כמה עיקרים ודברים. אלתרמן ביקש לבטא רעיון מופשט האומר כי נוסף לחוקיו ההנדסיים-המתמטיים (הסיפרה) של היקום יש מערכת חוקים השלטת בבני אד והקובעת את העיקרון המוסרי וגם היא חלק מן היקום ושייכת לעצם מהותו ושתי מערכות החוקים האלה באות לידי סתירה וניגוד. לידם קיים גם כוח שלישי, שהוא יסוד הסטיכיה החיה שאינה שועה לא לחוקי הסיפרה ולא לחוקי הסיפור. כל אחד משלושת הכוחות אמור היה להופיע בעלילה כנפש פועלת וכדי להמחיש את העימות בין שלושת הכוחות בנה עבורן אלתרמן שדה התנגשות בדמותה של עלילה בלשית.


מתבסס על הספר מול תגמול מחיאות הכפיים / דבורה גילולה, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2008