יוליוס קיסר
את המחזה יוליוס קיסר כתב ויליאם שייקספיר בשנת 1599, . המחזה מתאר את מזימת הקשר שנרקמה לרציחתו של הדיקטטור הראשון של האימפריה הרומית, יוליוס קיסר, בידי ידידו הקרובברוטוס, ואת האירועים שלאחריה. 
תרגום המחזה הוזמן בשנת 1954 על ידי יוסף מילוא עבור 'התיאטרון הקאמרי', אך בסופו של דבר הקאמרי לא הציג המחזה.
וכך כתב ביומנו, בסוף פברואר 1956, מנחם דורמן, מי שייסד ועמד בראש הוצאת הקיבוץ המאוחד, אחרי שסיים את המו"מ עם אלתרמן על פרסום תרגומו למחזה "יוליוס קיסר":
"חתרתי למטרה זו בהתאם לשאיפתי לעשות את הוצאתנו אכסניה קבועה לנתן אלתרמן. במשא ומתן אלתרמן מקמץ במילים. הוא מציג תנאים, אינו מבקש כל הקלה, בבחינת 'לא רוצה, לא צריך...'. על תרגום 'יוליוס קיסר' אמר כי זהו היפה בתרגומיו. שניים~שלושה סעיפים בחוזה ניסח בעצמו והעלם על הנייר כרגיל – יד שמאלית, באותיות שקשה לפענח אותן, בכתיבה עצבנית". 
תיאטרון 'הבימה' רכש מהקאמרי את זכויות המחזה והבכורה שלו עלתה ב- 1.7.1961. הוצגו 29 הצגות. 
 
בימוי : פיטר קו 
תפאורה : שון קיני 
תכנון תאורה : ארנון אדר 
תלבושות : סוזן פולר 
תאורה : נתן פנטורין
 
שחקנים
יוליוס קיסר : אהרון מסקין 
אוקטביוס : אהרון אלמוג 
מרקוס אנטוניוס : מישא אשרוב 
לפידוס : יהודה רובינשטיין 
פורציה : דליה פרידלנד 
קלפורניה : עדה טל 
ציצרו : ניסים שמעוני 
פובליוס : יצחק קאופמן 
ארטמודורוס : יהושע ברטונוב 
מרקוס ברוטוס : נחום בוכמן 
קסיוס : אבנר חזקיהו 
קסקה : שרגא פרידמן 
טרבוניוס : יצחק ברקת 
ליגריוס : ישראל רובינצ'יק 
דציוס ברוטוס : יהודה אפרוני 
מטלוס צימבר : ברוך דוד 
צינה : חיים אמיתי 
פלויוס : ישראל רובינצ'יק 
מרולוס : ניסים שמעוני 
מגיד עתידות : יהודה רובינשטיין 
לוציוס נער : קובי רכט 
קטו הצעיר : ניסים עזיקרי 
פינדרוס : ניסים שמעוני 
קלאודיוס : שלמה אזולאי 
סטרטו : איתמר כהן
 
ד"ר אמיל פוירשטיין. "הצופה". 7.7.1961
הצגת 'הבימה' מעניינת בעיקר בגלל הבימוי. פיטר קו, הבמאי אנגלי הצעיר והעולה, הצדיק את שמו ההולך לפניו ונתן לנו הצגת ראווה נהדרת. הוא מנצל בזריזות ובכשרון את הבמה הגדולה ומניע עליה את הניצבים ואת השחקנים ביד מאומנת, ובדמיון רב כשהוא מתרכז סביב האפקט החזותי. אשר למשחק יש להתייחס להצגה זו לאור המשבר החמור שעבר על התיאטרון לפני כניסת שמעון פינקל לתפקידו. התיאטרון כלי רגיש וכל זעזוע נותן בו מיד את אותותיו.
יש לומר לשבחו של המנהל החדש, שידע לגרש את התוהו ובוהו ואת הייאוש מבין כותלי התיאטרון ושתל במקומו את שמחת היצירה. רצוי לשתף את פיטר קו גם להבא בעבודת 'הבימה', במאי צעיר ודינאמי כזה דרוש לנו. אין ספק ש'הבימה' התאוששה. היא נתנה לנו הצגה מעניינת, אקטואלית, ססגונית. יש לעשות מאמצים דחופים בשיפור ההיגוי כדי שהתרגום הטוב של אלתרמן יגיע במלואו לאוזני הקהל.
 
ד"ר חיים גמזו. "הארץ" 2.07.1961
מסקין הוא פאר הבמה העברית. ואף אם אין תפקידו של יוליוס קיסר הולמו, הרי יש בו מן הקיים בגדולי הבמה בעולם : נוכחות קסומה ואוטוריטה של הופעה שאין לו שני בין שחקני הארץ. אבל שיקספיר לא בנה את הטראגדיה שלו על יוליוס קיסר כמרכז, אלא כמקור השראה בלבד, ובתור כזה עטרה הילת הקיום הבמתי את ראשו של מסקין כזרי הדפנה שהוצעו לקיסר.
היו בהצגת הערב - פרט לויליאם שקספיר : במאי צעיר ועטור כשרון הרי הוא פיטר קו, שאך מעטים כמוהו בימינו, יודעים לחוש את תנופתו של "גראנד ספקטאקל". היה בהצגת הערב - צייר מחונן בחוש של גדולות ותפיסת רחבותה של היריעה השקספירית. היה בהצגת הערב מתרגם מרענן, גדוש פיוט וחן ועמקות של מבע : הרי הוא נתן אלתרמן. היה בהצגת הערב איש התאורה ארנון אדר אשר העניק נוי רב לקיר האפור של לבנים ובלוקים.
ובסופו של דבר - לא בעזרתם של חברי הקולקטיב, ניתנה לקהל הישראלי הצגה מפוארת, למרות חולשתו של המשחק. יש לראות הצגה זו כדי ללמוד לדעת כיצד יכול במאי מזהיר להציל מקמלון את לבלוב הפיוט השקספירי.
 
רות בונדי – 'דבר' 7.7.1961
"יוליוס קיסר" ייחשב תמיד כאחד המחזות הגדולים שנוצרו אי פעם והצגתו תישאר תמיד מבחן גם לתיאטרון וגם לשחקניו. אכן זה אלפיים שנה לא היתה על הבמה העברית הצגה גדולה כ"יוליוס קיסר". במת 'הבימה' נראית לפתע ענקית וגם חמישים השחקנים והניצבים מוצאים עליה מקום בקלות.
עשרים וחמישה ניצבים טבין ותקילין לא ראינו לפני כן כדבר הזה. הם נבחרו כידוע מתוך מאה מועמדים חסוני גוף, שכל חפצם היה לעמוד על הבמה (תמורת תשלום סמלי של עשר ל"י לערב). רובם יוצאי צה"ל, דבר שודאי הקל על אימונם הצבאי בחילות רומי [...]. עוד לפני שהופיעו הניצבים לחזרות היה פיהם של אנשי הבימה.
 
עוד לפני שהופיעו הניצבים להזרות היה פיהם של אנשי "הבימה" מלא שבחים לעבודתו של פיטר קו, אולם לאחד שראו מה שהצליח לעשות בשעה אחת מעשרים־וחמישה טירונים גמורים על הבמה, לא ידעה התפעללתם גבול. הוא ידע כדיוק מה שהוא רוצה, ואחרו חזרה אחת ידעו זאת גם הניצבים. 
בכלל, אשד לפיטר קו בעל הזקן המחודד והרגליים הארוכות, הנראה מבוגר מ־31 שנות חייו, אין איש ב"הבימה" שלא ראה זכות לעצמו לעבוד בהדרכתו. השקט שלו! (מה לעשות, עצבים אנגליים) הבטחון שלו! תשומת־הלב לכל פרט! הידע המקצועי! אגב, שלא כדרך רוב במאים לא הרשה פיטר קו לאיש להיות נוכח בשעת החזרות [...]
 
מכיוון ש"יוליוס קיסר" לא הוצג עדיין על הבמה העברית " (אם כי תרגומו של נתן אלתרמן נעשה ככר בשנת ‭ ,(1957‬אין לרוב תושבי הארץ, חוץ מקצת אינטליגנטים הנוסעים בעולם, שום מידת השוואה, במה עולה או לא עולה ההצגה ב"הבימה"  על שאר ההצגות.
ברור, התפקיד הקשה והמסובך הוא זה של ברוטוס. שאהב את קיסר אך לא את דרך שלטונו (בשעה שקסיוס, ריעו-לקשר לא אהב את השליט. ובמלים פשוטות, פשוט קינא בו)‬ והוא רוצח אותו באמונה טהורה שהוא פועל לטובת רומי - ומתאכזב. ברוטוס הוא בעצם גיבור המחזה - הרי יוליוס קיסר הולך לעולמו במחצית הראשונה של ההצגה, ואחר־כך לא נותן שקספייר אלא לרוחו לשלוט על הבמה‭ -  
נחום בוכמן המגלם אותו ידע היטב מה מוטל על שכמו. נפגשתי אתו בימי החזרות הכלליות, כאשר כל מחשבותיו היו שקספיר. יש בו, בנחום בוכמן, בעל הגבינים העבותים, מין כנות ותמימות שכמעט לא תמצא בין אנשי תיאטרון הנוטים מטבעם להיות קצת ארטיסטים. אבל בוכמן, כאילו חורש תמיד את אדמת העמק, ואינטריגות התיאטרון לא הגיעו אליו מימיו,
כאשר בובמן אומר: "אני ניגש לתפקיד ביראת־כבוד רבה, אני הוגה בו יומם ולילה, אני לא חדל מלחפש את האמת שבו" ־ הרי שככה זה. אולי משום כך אין נחום בוכמן מן המרבים ב"חלטורות"; ‬ כאשר לפניו תפקיד על במת "הבימה" אין הוא פשוט מסוגל לחשוב על דבר אחר. כמובן, בתנאים הכלכליים הידועים היטב של החיאטרון (אם כי ידיעה זו אינה מביאה לשיפורים) דורשת גישה זו ויתורים על רמת חיים, שרבים מחבריו־למקצוע אינם מוכנים להם — ובצדק.
אכן, בוכמן עבד קשה על תפקידו, ועבד הרבה, ויש קטעים, בעיקר בחלקה הראשון של ההצגה, שהיא טוב בהם מאד, אבל שם, ליד פיליפי‭...‬ נו מה לעשות, מקום זה לא הביא עוד מזל לאיש. בכלל, במערכות האחרונות, כאשר הכל הולך על סכינים, וקאסיוס מתאבד וטרבוניוס מתאבד וברוטוס מתאבד, ונעשה שמח על הבמה, נעשית ההצגה אידאלית למען בית "הלן קלר" :‬ יש מה לראות, אבל אי־אפשר לשמוע מלה. וזח חבל, באמת חבל, מכיוון שהטקסט של אלתרמן שווה את השקספיר שלו.